ז וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהוֹשֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל־יִשְׂרָאֵל֮ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבוֹא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַֽאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אוֹתָֽם׃

(ז) כי אתה תבוא את העם הזה - ארי את תיעול עם עמא הדין. משה אמר לו ליהושע, "זקנים שבדור יהיו עמך, הכל לפי דעתן ועצתן". אבל הקדוש ברוך הוא  אמר ליהושע, "כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם" (דברים לא, כג). "תביא", על כרחם. הכל תלוי בך. טול מקל, והך על קדקדן. דבר אחד לדור, ולא שני דברים לדור:

ח וַֽיהוָ֞ה ה֣וּא ׀ הַֽהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִֽהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַֽעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת׃

ט וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁה֮ אֶת־הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּאת֒ וַֽיִּתְּנָ֗הּ אֶל־הַכֹּֽהֲנִים֙ בְּנֵ֣י לֵוִ֔י הַנֹּ֣שְׂאִ֔ים אֶת־אֲר֖וֹן בְּרִ֣ית יְהוָ֑ה וְאֶל־כָּל־זִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃

(ט) ויכתוב משה וגו' ויתנה - כשנגמרה כלה, נתנה לבני שבטו:

[רש"י דברים כט, ג]