Rambam Safer Hamitzvot

 

הלכות מגילה וחנוכה יש בכללן שתי מצוות עשה מדברי סופרים, ואינן מן המניין. וביאור מצוות אלו בפרקים אלו

הִלְכוֹת מְגִלָּה פֵּרֶק א

א קְרִיאַת הַמְּגִלָּה בִּזְמַנָּהּ, מִצְוַת עֲשֵׂה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים; וְהַדְּבָרִים יְדוּעִים, שְׁהִיא תַּקָּנַת נְבִיאִים. וְהַכֹּל חַיָּבִים בִּקְרִיאָתָהּ--אֲנָשִׁים, וְנָשִׁים, וְגֵרִים, וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים; וּמְחַנְּכִין אֶת הַקְּטַנִּים לִקְרוֹתָהּ. וְאַפִלּוּ כּוֹהֲנִים בַּעֲבוֹדָתָן, מְבַטְּלִין עֲבוֹדָתָן וּבָאִין לִשְׁמֹעַ מִקְרָא מְגִלָּה; וְכֵן מְבַטְּלִים תַּלְמוּד תּוֹרָה לְמִקְרָא מְגִלָּה--קַל וְחֹמֶר לִשְׁאָר מִצְווֹת שֶׁלַּתּוֹרָה, כֻּלָּן נִדְחִין מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה. וְאֵין לָךְ דָּבָר שֶׁנִּדְחֶה מִקְרָא מְגִלָּה מִפָּנָיו, חוּץ מִמֵּת שְׁאֵין לוֹ קוֹבְרִין: שֶׁהַפּוֹגֵעַ בּוֹ--קוֹבְרוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ קוֹרֶא.

ב אֶחָד הַקּוֹרֶא, וְאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ מִן הַקּוֹרֶא--יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ: וְהוּא, שֶׁיִּשְׁמַע מִמִּי שְׁהוּא חַיָּב בִּקְרִיאָתָהּ; לְפִיכָּךְ אִם הָיָה הַקּוֹרֶא קָטָן אוֹ שׁוֹטֶה, הַשׁוֹמֵעַ מִמֶּנּוּ לֹא יָצָא.

ג מִצְוָה לִקְרוֹת אֶת כֻּלָּהּ. וּמִצְוָה לִקְרוֹתָהּ בַּלַּיְלָה, וּבַיּוֹם; וְכָל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַלַּיְלָה, וְכָל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַיּוֹם. וּמְבָרֵךְ קֹדֶם קְרִיאָתָהּ בַּלַּיְלָה, שָׁלוֹשׁ בְּרָכוֹת: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִקְרָא מְגִלָּה; בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה; בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמָן הַזֶּה. וּבַיּוֹם, אֵינוּ חוֹזֵר וּמְבָרֵךְ שֶׁהֶחֱיָנוּ. וּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרַךְ אַחֲרֶיהָ, מְבָרֵךְ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַרָּב אֶת רִיבֵנוּ וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ, וְהַמְּשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ; בָּרוּךְ אַתָּה ה', הָאֵל הַנִּפְרָע לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִכָּל צָרֵיהֶם, הָאֵל הַמּוֹשִׁיעַ.

ד אֵיזֶה הוּא זְמָן קְרִיאָתָהּ--זְמַנִּים הַרְבֵּה תִּקְּנוּ לָהּ, שֶׁנֶּאֱמָר "בִּזְמַנֵּיהֶם" (אסתר ט,לא); וְאֵלּוּ הֶן, זְמַנֵּי קְרִיאָתָהּ: כָּל מְדִינָה שֶׁהָיְתָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה בִּימֵי יְהוֹשׁוּעַ בִּן נוּן, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ--אַף עַל פִּי שְׁאֵין לָהּ עַכְשָׁו חוֹמָה, קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר לַאֲדָר; וּמְדִינָה זוֹ, הִיא הַנִּקְרֵאת כְּרָךְ. וְכָל מְדִינָה שֶׁלֹּא הָיְתָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה בִּימוֹת יְהוֹשׁוּעַ, וְאַף עַל פִּי שְׁהִיא מֻקֶּפֶת חוֹמָה עַתָּה--קוֹרְאִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר; וּמְדִינָה זוֹ, הִיא הַנִּקְרֵאת עִיר.

ה שׁוּשַׁן הַבִּירָה--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הָיְתָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה בִּימֵי יְהוֹשׁוּעַ בִּן נוּן, קוֹרְאִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר: שֶׁבָּהּ הָיָה הַנֵּס, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנוֹחַ, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ" (אסתר ט,יח). וְלָמָּה תָּלוּ הַדָּבָר בִּימֵי יְהוֹשׁוּעַ--כְּדֵי לַחְלֹק כָּבוֹד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיְתָה חֲרֵבָה בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ קוֹרְאִין כִּבְנֵי שׁוּשָׁן וְיֵחָשְׁבוּ כְּאִלּוּ הֶן כְּרָכִין מֻקָּפִין, אַף עַל פִּי שְׁהֶן עַתָּה חֲרֵבִין, הוֹאִיל וְהָיוּ מֻקָּפִין בִּימֵי יְהוֹשׁוּעַ; וְיִהְיֶה זִכָּרוֹן לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּנֵס זֶה.

ו בְּנֵי הַכְּפָרִים שְׁאֵינָם מִתְקַבְּצִים בְּבָתֵּי כְּנָסִיּוֹת אֵלָא בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, תִּקְּנוּ לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ מַקְדִּימִין וְקוֹרְאִים בְּיוֹם הַכְּנִיסָה. כֵּיצַד: אִם חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשֵּׁנִי אוֹ בַּחֲמִישִׁי, קוֹרְאִין בּוֹ בַּיּוֹם; וְאִם חָל לִהְיוֹת בְּיוֹם אַחֵר חוּץ מִשֵּׁנִי וַחֲמִישִׁי, מַקְדִּימִין וְקוֹרְאִין בַּשֵּׁנִי אוֹ בַּחֲמִישִׁי הַסָּמוּךְ לְאַרְבָּעָה עָשָׂר.

ז כֵּיצַד: חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת--מַקְדִּימִין וְקוֹרְאִין בַּחֲמִישִׁי, שְׁהוּא יוֹם אֲחַד עָשָׂר; חָל לִהְיוֹת בַּשְּׁלִישִׁי--קוֹרְאִין בַּשֵּׁנִי, שְׁהוּא יוֹם שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר; חָל לִהְיוֹת בָּרְבִיעִי--קוֹרְאִין בַּשֵּׁנִי, שְׁהוּא יוֹם שְׁנֵים עָשָׂר. וְכָל אֵלּוּ שֶׁמַּקְדִּימִין וְקוֹרְאִין קֹדֶם אַרְבָּעָה עָשָׂר, אֵין קוֹרְאִין אוֹתָהּ בְּפָחוּת מֵעֲשָׂרָה.

ח כְּפָר שְׁאֵין נִכְנָסִין בּוֹ בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, אֵין קוֹרְאִין אוֹתָהּ אֵלָא בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר. וְעִיר שְׁאֵין בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין קְבוּעִין בְּבֵית הַכְּנֶסֶת לְצָרְכֵּי צִבּוּר--הֲרֵי הִיא כִּכְפָר, וּמַקְדִּימִין וְקוֹרְאִין בְּיוֹם הַכְּנִיסָה; וְאִם אֵין בָּעִיר עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם, תַּקָּנָתוֹ קַלְקָלָתוֹ, וַהֲרֵי הֶם כְּאַנְשֵׁי עִיר גְּדוֹלָה, וְאֵין קוֹרְאִין אֵלָא בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר.

ט בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁמַּקְדִּימִין וְקוֹרְאִין בְּיוֹם הַכְּנִיסָה, בִּזְמָן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מַלְכוּת. אֲבָל בַּזְּמָן הַזֶּה, אֵין קוֹרְאִין אוֹתָהּ אֵלָא בִּזְמַנָּהּ--שְׁהוּא יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, וְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר: בְּנֵי כְּפָרִים וּבְנֵי עֲיָרוֹת, קוֹרְאִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר; וּבְנֵי כְּרָכִין, קוֹרְאִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר.

י בֶּן עִיר שֶׁהָלַךְ לִכְּרָךְ, וּבֶן כְּרָךְ שֶׁהָלַךְ לְעִיר--אִם הָיְתָה דַּעְתּוֹ לַחְזֹר לִמְקוֹמוֹ בִּזְמָן קְרִיאָה וְנִתְעַכַּב וְלֹא חָזַר, קוֹרֶא כִּמְקוֹמוֹ; וְאִם לֹא הָיָה בְּדַעְתּוֹ לַחְזֹר אֵלָא אַחַר זְמָן הַקְּרִיאָה, קוֹרֶא עִם אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם שְׁהוּא שָׁם. וּכְּרָךְ, וְכָל הַסָּמוּךְ לוֹ, וְכָל הַנִּרְאֶה עִמּוֹ--אִם אֵין בֵּינֵיהֶם יָתֵר עַל אַלְפַּיִם אַמָּה--הֲרֵי זֶה כִּכְּרָךְ, וְקוֹרְאִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר.

יא עִיר שְׁהִיא סָפֵק, וְאֵין יָדוּעַ אִם הָיְתָה מֻקֶּפֶת חוֹמָה בִּימוֹת יְהוֹשׁוּעַ בִּן נוּן, אוֹ אַחַר כֵּן הֻקְּפָה--קוֹרְאִין בִּשְׁנֵי הַיָּמִים, שְׁהֶן אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, וּבְלֵילֵיהֶם; וּמְבָרְכִין עַל קְרִיאָתָהּ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בִּלְבָד, הוֹאִיל וְהוּא זְמָן קְרִיאָתָהּ לְרֹב הָעוֹלָם.

יב קָרְאוּ אֶת הַמְּגִלָּה בַּאֲדָר, וְאַחַר כָּךְ עִבְּרוּ בֵּית דִּין אֶת הַשָּׁנָה--חוֹזְרִים וְקוֹרְאִים אוֹתָהּ בַּאֲדָר הַשֵּׁנִי, בִּזְמַנָּהּ.

יג אֵין קוֹרְאִין אֶת הַמְּגִלָּה בַּשַּׁבָּת--גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יִטְּלֶנָּה בְּיָדוֹ וְיֵלֵךְ אֵצֶל מִי שְׁהוּא בָּקִי לִקְרוֹתָהּ, וְיַעְבִירֶנָּה אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים: שֶׁהַכֹּל חַיָּבִים בִּקְרִיאָתָהּ, וְאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בִּקְרִיאָתָהּ. לְפִיכָּךְ אִם חָל זְמָן קְרִיאָתָהּ בַּשַּׁבָּת, מַקְדִּימִין וְקוֹרְאִין אוֹתָהּ קֹדֶם הַשַּׁבָּת; וְשׁוֹאֲלִין וְדוֹרְשִׁין בְּהִלְכּוֹת פּוּרִים בְּאוֹתָהּ שַׁבָּת, כְּדֵי לְהַזְכִּיר שְׁהוּא פּוּרִים.

יד כֵּיצַד: יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת--בְּנֵי עֲיָרוֹת, מַקְדִימִין וְקוֹרְאִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת; וּבְנֵי כְּרָכִים, קוֹרְאִים בִּזְמַנָּם בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת. חָל יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת--בְּנֵי כְּרָכִים מַקְדִּימִין וְקוֹרְאִין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שְׁהוּא יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר; וּבְנֵי עֲיָרוֹת קוֹרְאִין בּוֹ בַּיּוֹם, שְׁהוּא זְמַנָּם: וְנִמְצְאוּ הַכֹּל קוֹרְאִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר.

הִלְכוֹת מְגִלָּה פֵּרֶק ב

א הַקּוֹרֶא אֶת הַמְּגִלָּה לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא: קָרָא וְשָׁכַח פָּסוּק אֶחָד, וְקָרָא פָּסוּק שֵׁנִי לוֹ, וְחָזַר וְקָרָא פָּסוּק שֶׁשָּׁכַח, וְחָזַר וְקָרָא פָּסוּק שְׁלִישִׁי--לֹא יָצָא, מִפְּנֵי שֶׁקָּרָא פָּסוּק אֶחָד לְמַפְרֵעַ; אֵלָא כֵּיצַד עוֹשֶׂה--מַתְחִיל מִפָּסוּק שֵׁנִי שֶׁשָּׁכַח, וְקוֹרֶא עַל הַסֵּדֶר.

ב מָצָא צִבּוּר שֶׁקָּרְאוּ חֶצְיָהּ--לֹא יֹאמַר אֶקְרָא חֵצִי הָאֲחֲרוֹן עִם הַצִּבּוּר, וְאֶחְזֹר וְאֶקְרָא חֵצִי רִאשׁוֹן: שֶׁזֶּה קוֹרֶא לְמַפְרֵעַ; אֵלָא קוֹרֶא מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף, עַל הַסֵּדֶר. קָרָא וְשָׁהָה מְעַט, וְחָזַר וְקָרָא--אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלָּהּ--הוֹאִיל וְקָרָא עַל הַסֵּדֶר, יָצָא.

ג הַקּוֹרֶא אֶת הַמְּגִלָּה עַל פֶּה, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. הַלּוֹעֵז שֶׁשָּׁמַע אֶת הַמְּגִלָּה הַכְּתוּבָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וּבִכְתָב הַקֹּדֶשׁ--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ מַה הֶן אוֹמְרִין, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ; וְכֵן אִם הָיְתָה כְּתוּבָה יְוָנִית וּשְׁמָעָהּ, יָצָא--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ מַכִּיר, וְאַפִלּוּ הָיָה הַשּׁוֹמֵעַ עִבְרִי.

ד הָיְתָה כְּתוּבָה תַּרְגּוּם, אוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת מִלְּשׁוֹנוֹת הַגּוֹיִים--לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּקְרִיאָתָהּ, אֵלָא הַמַּכִּיר אוֹתָהּ לָשׁוֹן בִּלְבָד: וְהוּא, שֶׁתִּהְיֶה כְּתוּבָה בִּכְתָב אוֹתָהּ לָשׁוֹן. אֲבָל אִם הָיְתָה כְּתוּבָה בִּכְתָב עִבְרִי, וּקְרָאָהּ אֲרָמִית לַאֲרַמִּי--לֹא יָצָא, שֶׁנִּמְצָא זֶה קוֹרֶא עַל פֶּה, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא יָצָא הַקּוֹרֶא יְדֵי חוֹבָתוֹ, לֹא יָצָא הַשּׁוֹמֵעַ מִמֶּנּוּ.

ה הַקּוֹרֶא אֶת הַמְּגִלָּה בְּלֹא כַּוָּנָה, לֹא יָצָא. כֵּיצַד: הָיָה כּוֹתְבָהּ, אוֹ דּוֹרְשָׁהּ, אוֹ מַגִּיהָהּ--אִם כִּוַּן לִבּוֹ לָצֵאת בִּקְרִיאָה זוֹ, יָצָא; וְאִם לֹא כִוַּן לִבּוֹ, לֹא יָצָא. קָרָא, וְהוּא מִתְנַמְנֵם--הוֹאִיל וְלֹא נִרְדָּם בְּשִׁינָה, יָצָא.

ו בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁהַמְּכַוֵּן לִבּוֹ בִּכְתִיבָתָהּ יָצָא--בְּשֶׁמִּתְכַּוֵּן לָצֵאת בִּקְרִיאָה שֶׁקָּרָא בַּסֵּפֶר שֶׁמַּעֲתִיק מִמֶּנּוּ, בְּשָׁעָה שְׁהוּא כּוֹתֵב; אֲבָל אִם נִתְכַּוַּן לָצֵאת בִּקְרִיאָה זוֹ שֶׁכּוֹתֵב--לֹא יָצָא, שְׁאֵינוּ יוֹצֶא יְדֵי חוֹבָתוֹ אֵלָא בִּקְרִיאָתָהּ מִסֵּפֶר שֶׁכֻּלָּהּ כְּתוּבָה בּוֹ בְּשָׁעַת קְרִיאָה.

ז הַקּוֹרֶא אֶת הַמְּגִלָּה וְטָעָה בִּקְרִיאָתָהּ, וְקָרָא קְרִיאָה מְשֻׁבֶּשֶׁת--יָצָא, לְפִי שְׁאֵין מְדַקְדְּקִין בִּקְרִיאָתָהּ. קְרָאָהּ עוֹמֵד, אוֹ יוֹשֵׁב--יָצָא, וְאַפִלּוּ בַּצִּבּוּר; אֲבָל לֹא יִקְרָא בַּצִּבּוּר יוֹשֵׁב לְכַתְּחִלָּה, מִפְּנֵי כְּבוֹד צִבּוּר. קְרָאוּהָ שְׁנַיִם, אַפִלּוּ עֲשָׂרָה, כְּאֶחָד--יָצְאוּ הַקּוֹרְאִין, וְהַשּׁוֹמְעִים מִן הַקּוֹרְאִין; וְקוֹרֶא אוֹתָהּ גָּדוֹל עִם הַקָּטָן, וְאַפִלּוּ בַּצִּבּוּר.

ח אֵין קוֹראִין בַּצִּבּוּר, בִּמְגִלָּה הַכְּתוּבָה בֵּין הַכְּתוּבִים; וְאִם קָרָא, לֹא יָצָא--אֵלָא אִם כֵּן הָיְתָה יְתֵרָה עַל שְׁאָר הַיְּרִיעוֹת אוֹ חֲסֵרָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֶא לָהּ הֶכֵּר. אֲבָל יָחִיד קוֹרֶא בָּהּ, וְאַפִלּוּ אֵינָהּ חֲסֵרָה וְלֹא יְתֵרָה, וְיוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ.

ט אֵין כּוֹתְבִין אֶת הַמְּגִלָּה אֵלָא בַּדְּיוֹ, עַל הַגָּוִיל אוֹ עַל הַקֶּלֶף כְּסֵפֶר תּוֹרָה. וְאִם כְּתָבָהּ בְּמֵי עַפְצָא וְקַלְקַנְתּוֹס, כְּשֵׁרָה; כְּתָבָהּ בִּשְׁאָר מִינֵי צִבְעוֹנִין, פְּסוּלָה. וּצְרִיכָה שִׁרְטוּט, כַּתּוֹרָה עַצְמָהּ; וְאֵין הָעוֹר שֶׁלָּהּ, צָרִיךְ עַבְדָה לִשְׁמָהּ. הָיְתָה כְּתוּבָה עַל הַנְּיָר, אוֹ עַל עוֹר שְׁאֵינוּ מְעֻבָּד, אוֹ שֶׁכְּתָבָהּ גּוֹי, אוֹ מִין--פְּסוּלָה.

י הָיוּ בָּהּ אוֹתִיּוֹת מְטֻשְׁטָשׁוֹת אוֹ מְקֹרָעוֹת--אִם רִשּׁוּמָן נִכָּר--אַפִלּוּ הָיוּ רֻבָּהּ, כְּשֵׁרָה. וְאִם אֵין רִשּׁוּמָן נִכָּר--אִם הָיָה רֻבָּהּ שָׁלֵם, כְּשֵׁרָה; וְאִם לָאו, פְּסוּלָה. הִשְׁמִיט בָּהּ הַסּוֹפֵר אוֹתִיּוֹת אוֹ פְּסוּקִים, וּקְרָאָן הַקּוֹרֶא עַל פֶּה--יָצָא.

יא הַמְּגִלָּה צְרִיכָה תְּפִירָה, עַד שֶׁיִּהְיוּ כָּל עוֹרוֹתֶיהָ מְגִלָּה אַחַת. וְאֵינָהּ נִתְפֶּרֶת אֵלָא בְּגִידִין, כְּסֵפֶר תּוֹרָה; וְאִם תְּפָרָהּ שֶׁלֹּא בְּגִידִין, פְּסוּלָה. וְאֵינוּ צָרִיךְ לִתְפֹּר אֶת כָּל הַיְּרִיעָה, כְּסֵפֶר; אֵלָא אַפִלּוּ תָּפַר בְּגִידִין שָׁלוֹשׁ תְּפִירוֹת בִּקְצֵה הַיְּרִיעָה, וְשָׁלוֹשׁ בְּאֶמְצָעָהּ, וְשָׁלוֹשׁ בַּקָּצָה הַשֵּׁנִית--כְּשֵׁרָה, מִפְּנֵי שֶׁנִּקְרֵאת אִגֶּרֶת.

יב וְצָרִיךְ הַקּוֹרֶא לִקְרוֹת עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן וַעֲשֶׂרֶת, בִּנְשִׁימָה אַחַת, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ לָעָם, שֶׁכֻּלָּם נִתְלוּ וְנֶהְרְגוּ כְּאֶחָד. וּמִנְהַג כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהַקּוֹרֶא אֶת הַמְּגִלָּה, קוֹרֶא וּפוֹשֵׁט כְּאִגֶּרֶת; וּכְשֶׁיִּגְמֹר, חוֹזֵר וְכוֹרְכָהּ כֻּלָּהּ, וּמְבָרֵךְ.

יג שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלּוּ, שְׁהֶן אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר, אֲסוּרִין בְּסֵפֶד וְתַעְנִית, לְכָל אָדָם בְּכָל מָקוֹם--בֵּין לִבְנֵי כְּרָכִין, שְׁהֶן עוֹשִׂין חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּלְבָד, בֵּין לִבְנֵי עֲיָרוֹת, שְׁהֶן עוֹשִׂין אַרְבָּעָה עָשָׂר בִּלְבָד. וּשְׁנֵי הַיָּמִים, אֲסוּרִין בְּסֵפֶד וְתַעְנִית בַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן, כַּאֲדָר הַשֵּׁנִי. אַנְשֵׁי כְּפָרִים שֶׁהִקְדִּימוּ וְקָרְאוּ בַּשֵּׁנִי אוֹ בַּחֲמִישִׁי הַסָּמוּךְ לַפּוּרִים, מֻתָּרִים בְּסֵפֶד וְתַעְנִית בְּיוֹם קְרִיאָתָן, וַאֲסוּרִין בִּשְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלּוּ, אַף עַל פִּי שְׁאֵין קוֹרְאִין בָּהֶן.

יד מִצְוַת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לִבְנֵי כְּפָרִים וַעֲיָרוֹת, וְיוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר לִבְנֵי כְּרָכִים--לִהְיוֹת יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לָרֵעִים וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וּמֻתָּר, בַּעֲשִׂיַּת מְלָאכָה; וְאַף עַל פִּי כֵן, אֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת בּוֹ מְלָאכָה: אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם פּוּרִים, אֵינוּ רוֹאֶה סִימָן בְּרָכָה.

טו בְּנֵי כְּפָרִים שֶׁקִּדְּמוּ וְקָרְאוּ בַּשֵּׁנִי אוֹ בַּחֲמִישִׁי--אִם חִלְּקוּ מָעוֹת לָאֶבְיוֹנִים בְּיוֹם קְרִיאָתָן, יָצְאוּ; אֲבָל הַמִּשְׁתֶּה וְהַשִּׂמְחָה, אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ אֵלָא בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, וְאִם הִקְדִּימוּ, לֹא יָצְאוּ. וּסְעוֹדַת פּוּרִים שֶׁעֲשָׂאָהּ בַּלַּיְלָה, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.

טו כֵּיצַד חוֹבַת סְעוֹדָה זוֹ--שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר וִיתַקַּן סְעוֹדָה נָאָה, כְּפִי אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדוֹ; וְשׁוֹתֶה יַיִן, עַד שֶׁיִּשְׁתַּכַּר וְיֵרָדֵם בְּשִׁכְרוּת. וְכֵן חַיָּב לִשְׁלֹחַ שְׁתֵּי מָנוֹת שֶׁלְּבָשָׂר, אוֹ שֶׁלְּמִינֵי תַּבְשִׁיל, אוֹ שְׁנֵי מִינֵי אֹכָלִין--לַחֲבֵרוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ" (אסתר ט,יט; אסתר ט,כב)--שְׁתֵּי מָנוֹת, לְאָדָם אֶחָד. וְכָל הַמַּרְבֶּה לִשְׁלֹחַ לָרֵעִים, מְשֻׁבָּח. וְאִם אֵין לוֹ, מַחְלִיף עִם חֲבֵרוֹ--זֶה שׁוֹלֵחַ לְזֶה סְעוֹדָתוֹ וְזֶה שׁוֹלֵחַ לְזֶה סְעוֹדָתוֹ, כְּדֵי לְקַיַּם "וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת, אִישׁ לְרֵעֵהוּ".

טז וְחַיָּב לְחַלַּק לַעֲנִיִּים בְּיוֹם הַפּוּרִים, אֵין פָּחוּת מִשְּׁנֵי עֲנִיִּים; נוֹתֵן לְכָל אֶחָד מַתָּנָה אַחַת, אוֹ מָעוֹת אוֹ מִינֵי תַּבְשִׁיל אוֹ מִינֵי אֹכָלִין: שֶׁנֶּאֱמָר "וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים" (אסתר ט,כב)--שְׁתֵּי מַתָּנוֹת, לִשְׁנֵי עֲנִיִּים. וְאֵין מְדַקְדְּקִין בִּמְעוֹת פּוּרִים, אֵלָא כָּל הַפּוֹשֵׁט יָדוֹ לִטֹּל, נוֹתְנִין לוֹ; וְאֵין מְשַׁנִּין מְעוֹת פּוּרִים, לִצְדָקָה אַחֶרֶת.

יז מוּטָב לָאָדָם לְהַרְבּוֹת בְּמַתְּנוֹת אֶבְיוֹנִים, מִלְּהַרְבּוֹת בִּסְעוֹדָתוֹ וּבִשְׁלֹחַ לְרֵעָיו--שְׁאֵין שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֲרָה, אֵלָא לְשַׂמַּח לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת וְגֵרִים, שֶׁהַמְּשַׂמֵּחַ לֵב הָאֲמֵלָלִים הָאֵלּוּ מִדַּמֶּה בַּשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמָר "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים" (ישעיהו נז,טו).

יח כָּל סִפְרֵי הַנְּבִיאִים וְכָל הַכְּתוּבִים, עֲתִידִין לִבָּטֵל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, חוּץ מִמְּגִלַּת אֶסְתֵּר--הֲרֵי הִיא קַיֶּמֶת כַּחֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תּוֹרָה, וְכַהֲלָכוֹת שֶׁלְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שְׁאֵינָן בְּטֵלִין, לְעוֹלָם. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל זִכְרוֹן הַצָּרוֹת יִבָּטֵל, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי נִשְׁכְּחוּ, הַצָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת, וְכִי נִסְתְּרוּ, מֵעֵינָי" (ישעיהו סה,טז)--יְמֵי הַפּוּרִים לֹא יִבָּטְלוּ, שֶׁנֶּאֱמָר "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה, לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם, לֹא-יָסוּף מִזַּרְעָם" (אסתר ט,כח).

 

המצווה הנ"ט

הציווי שנצטווינו לתקוע בחצוצרות במקדש בעת הקרבת כל קרבן מקרבנות הפרקים.

והוא אמרו יתעלה: "וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצוצרות" (במדבר י, י).

ובפרוש אמרו, שמצוות היום בחצוצרות.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בספרי וראש השנה ותעניות, כי אנו מצווים לתקוע בחצוצרות בזמן הצרות והרעות כשנזעק אליו יתעלה [כמו ש]אמר: "וכי תבואו מלחמה בארצכם וגו'" (שם שם, ט).