המצווה הס"ט
הציווי שנצטווינו שיקריב כל מי ששגג בחטא מן החטאים הגדולים הידועים קורבן חטאת.
והוא אמרו יתעלה: "ואם-נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ" (שם ד, כז).
וזו היא חטאת קבועה, כלומר שהיא לעולם חטאת בהמה.
וכבר ביארנו, שהעברות שחייבים על שגגתן חטאת זו, הן שחייבים על זדונן כרת, בתנאי שתהיה מצוות לא-תעשה ויהיה בה מעשה, כמו שנתבאר בתחילת כריתות.
הלכות מצווה זו כולה כבר נתבארנו במסכת הוריות וכריתות ובכמה מקומות בשבת ושבועות וזבחים.
המצווה הק"ט
האזהרה שהזהרנו מלמכור מעשר בהמה באיזה אופן שיהיה.
והוא אמרו יתעלה במעשר בהמה: "לא יגאל" (ויקרא כז, לג).
ולשון ספרא:"במעשר הוא אומר: 'לא יגאל' - ואינו נמכר לא חי ולא שחוט, לא תמים ולא בעל מום".
וכבר נתבארו דיני מצווה זו עם שלפניה במסכת בכורות ובריש מסכת מעשר שני.