המצווה הרל"ו
הציווי שנצטווינו בדין חובל בחברו.
והוא אמרו יתעלה: "וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו" (שמות כא, יח). ואלו הם הנקראים: דיני קנסות.
ויש כתוב הכולל דיני קנסות כולם. והוא אמרו יתעלה: "כאשר עשה כן יעשה לו" (ויקרא כד, יט).
הכוונה בזה, שלוקחים מממונו, כדי מה שהזיק לחברו. כמו שבא בקבלה. אפילו ביישו בלבד - הרי אלו גובים מממונו כדי אותו הנזק.
ודע שדיני קנסות אלו כולם: נזקי אדם באדם, וכן אם הזיקה בהמה את האדם או את הבהמה - הרי כל הדינים האלה לא ידון בהם ולא יפסוק אלא בין דין הסמוכין בארץ.
וכבר נתבארנו הלכות דין זה בפרק ח' מ[בבא] קמא.
המצווה הרפ"ט
האזהרה שהזהרנו מלרצוח זה את זה.
והוא אמרו: "לא תרצח" (שמות כ, יג; דברים ה, יז).
והעובר על לאו זה - נהרג בהכאה מן הצואר.
אמר יתעלה: "מעם מזבחי תקחנו למות" (שמות כא, יד).
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ט' מסנהדרין ובפרק ב' ממכות.
המצווה הרצ"ו
האזהרה שהזהרנו מלקחת כופר מרוצח בשגגה כדי לפטרו מן הגלות, אלא יגלה בהכרח.
אמר יתעלה: "ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו" (במדבר לח, לב).
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בגמרא מכות.