המצווה השכ"ב
האזהרה שהזהרנו מלהעניש את החוטאים ומלהוציא את הדין לפועל בשבת.
והוא אמרו יתעלה: "לא תבערו אש" (שמות לה, ג). ר"ל: לא תשרוף מי שנתחייב שרפה, והוא הדין לשאר מיתות.
ולשון המכילתא:"'לא תבערו אש' שרפה בכלל הייתה ויצאת ללמד: מה שרפה מיוחדת שהיא אחת ממיתות ב"ד ואינה דוחה את השבת, אף כל שאר מיתות לא ידחו את השבת".
וכבר אמרו:"הבערה ללאו יצאת",ולא נתקיים.
אלא לחלק יצאת.
והוא שיהא חייב על כל מלאכה ומלאכה בפני עצמה, כמו שנתבאר במקומו.
ובגמרא דבני מערבא:"'בכל משבתיכם' ר' אילא בשם ר' ינא: מכאן לבתי דינין שלא יהו דנין בשבת".