המצווה הרי"ג
הציווי שנצטווינו לבעול בקידושין: במתן דבר ביד האשה, או בשטר, או בביאה - וזוהי מצוות קידושין.
והרמז על כך אמרו: "כי יקח איש אשה ובעלה" (דברים כד, א), - משמע שקונה בביאה.
ואמר "ויצאה והייתה" (שם שם, ב) - כשם שיציאתה בשטר כך ההוויה בשטר.
וכן למדנו שהיא נקנית בכסף ממה שנאמר באמה עבריה: "אין כסף" (שמות כא, יא), אמרו: אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר, ומנו? אב.
אבל קידושין דאורייתא הם בביאה, כמו שנתבאר בכמה מקומות בכתובות וקדושין ונידה.
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בשלמות במסכתא המיוחדת לכך, כלומר: מסכת קידושין. ובפרוש אמרו על קידושין בביאה שהם דאורייתא. הנה נתבאר שמצוות קידושין דאורייתא.