המצווה הכ"א
הציווי שנצטווינו ליראה אותו הבית הנזכר מאד מאד, עד שנקבע לו בלבנו מקום היראה והרעדה - וזו היא מוראת מקדש.
והוא אמרו יתעלה: "ומקדשי תיראו" (ויקרא יט, ל. כו, ב).
והגדרת יראה זו כמו שהזכירו בספרא:"איזה הוא מורא?
לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובאפנדתו ובאבק שעל רגליו, ולא יעשנו קפנדריא, ורקיקה מקל וחומר".
וכבר נתבאר בכמה מקומות בתלמוד, שאסור בהחלט לשבת בעזרה, אלא למלכי בית דוד בלבד.
וכל זה לפי שאמר יתעלה: "ומקדשי תיראו".
וזו חובה לעולם, אפילו בזמן הזה שהוא חרב בעוונותינו שרבו.
ולשון ספרא:"אין לי אלא בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש מנין?
תלמוד לומר: 'את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו' - מה שמירת שבת לעולם, אף מורא מקדש לעולם".
ושם אמרו עוד:"לא מן המקדש אתה ירא, אלא ממי שפקד על המקדש".