המצווה הרנ"ח
האזהרה שהזהרנו מלמכור עבר עברי כדרך שנמכרים העבדים.
והוא: שיעמד במקום מכירת העבדים, ויכריזו עליו, ויעלו הקונים את דמיו זה על זה - אין עושין כן בשום פנים, אלא בהצנע ובדרך נאה.
והוא אמרו יתעלה באזהרה על כך: "לא ימכרו ממכרת עבד" (ויקרא כה, מב).
ולשון ספרא: "לא ימכרו ממכרת עבד - שלא יעשה סמטא ויעמידו על אבן הלקח".
ובכלל לאו זה, בלי ספק, אזהרה לגונב נפש מישראל.
לפי שאם מוכרו הרי הוא מוכרו כאילו הוא עבד כנעני.
ונמצא עובר על אמרו: "לא ימכרו ממכרת עבד"; וכבר הזכרנו את זה לעיל, ובאר הכתוב שהוא נהרג.
ודיני מצווה זו עם שלפניה, מבוארים בגמרא קדושין בפרק א'.