המצווה הש"ד
האזהרה שהזהרנו מלנקום זה מזה.
והוא: כגון שעשה הוא מקודם איזה מעשה, ואז לא נחדל מלבקשו עד שנגמלהו כפועלו הרע, או נצערנו כמו שצער אותנו.
הזהיר ה' מכך, ואמר: "לא תקם" (ויקרא יט, יח).
ולשון ספרא:"עד היכן כוחה של נקימה? אמר לו: השאילני מגלך, ולא השאילו. למחר אמר לו: השאילני קרדמך, אמר לו: איני משאילך כדרך שלא השאלתני מגלך - לכך נאמר: לא תקם".
ועל המשל הזה הקש בכל עניינים.