צורת הדף באתר היברובוקס

דף ז,א גמרא ומה עבודה שהיא חמורה ודוחה שבת רציחה דוחה אותה שנאמר (שמות כא) מעם מזבחי תקחנו למות שבת שנדחת מפני עבודה אינו דין שתהא רציחה דוחה אותה ומאי או אינו דקאמר ה"ק קבורת מת מצוה תוכיח שדוחה את העבודה ואין דוחה את השבת הדר אמר קבורת מת מצוה תדחה שבת מק"ו ומה עבודה שהיא דוחה שבת קבורת מת מצוה דוחה אותה מולאחותו שבת שנדחה מפני עבודה אינו דין שתהא קבורת מת מצוה דוחה אותה ת"ל (שמות לה) לא תבערו ולמאי דסליק אדעתיה מעיקרא דאתי עשה ודחי ל"ת מאי או אינו דקאמר ה"ק מה אני מקיים (שמות לא) מחלליה מות יומת בשאר מלאכות חוץ ממיתת ב"ד אבל מיתת ב"ד דחי שבת דאתי עשה ודחי ל"ת הדר אמר אימר דאמרינן דאתי עשה ודחי לא תעשה לא תעשה גרידא ל"ת שיש בו כרת מי שמעת ליה דדחי הדר אמר אטו עשה דוחה את ל"ת לאו לא תעשה חמור מיניה וקאתי עשה ודחי ליה מה לי חומרא זוטא ומה לי חומרא רבה ת"ל לא תבערו אלא [איצטריך] סד"א תיהוי האי אשת אח דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא דתניא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל וכו' כיצד (ויקרא ז) והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים וטומאתו עליו והלא שלמים בכלל קדשים היו ולמה יצאו להקיש אליהן ולומר לך מה שלמים מיוחדים קדשי מזבח אף כל קדשי מזבח יצאו קדשי בדק הבית הכא נמי הא אשת אח בכלל כל העריות היתה ולמה יצתה להקיש אליה ולומר לך מה אשת אח שריא אף כל עריות נמי שריין מי דמי התם כלל באיסור ופרט באיסור הכא כלל באיסור ופרט בהיתר הא לא דמי אלא לדבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש שאי אתה יכול להחזירו לכללו עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש דתניא דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש אי אתה רשאי להחזירו לכללו עד שיחזירנו לך הכתוב בפירוש כיצד (ויקרא יד) ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העולה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן שאין ת"ל כחטאת האשם ומה ת"ל כחטאת האשם לפי שיצא אשם מצורע לידון בדבר החדש בבהן יד ובהן רגל הימנית יכול לא יהא טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח

רציחה דוחה אותה - שאם היה רוצח כהן ורוצה לעבוד עבודה ב"ד שולחים ומביאין אותו למות אלא א"כ היה על גגו של מזבח ועבודה בידו:

שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות - ולא מעל מזבחי:

ומאי או אינו דקאמר - הואיל ומקל וחומר אתיא דדחיא היכי מצינו למימר או אינו אלא אפי' מיתת ב"ד לא דחיא:

קבורת מת מצוה דחיא עבודה - מולאחותו בפ"ק דמגילה (דף ג:) ואינו דוחה את השבת אף אני אביא רציחה דאף על פי שדוחה עבודה לא תדחה שבת והאי דהדר אמר או אינו  אלא אפילו בשבת הכי הדר ואמר קבורת מת מצוה גופה תדחה שבת כו':

ולמאי דסליק אדעתיה למימר מעיקרא - דהאי דאיצטריך ליה קרא משום דאי לא כתביה ה"א אתי עשה ודחי לא תעשה:

מאי או אינו - היכי מצי למימר או אינו דלא דחי במאי תיתי לן דלא תדחה:

אימור דאמרינן כו' - היינו דהדר ואמר או אינו אלא אפי' במיתת ב"ד לא תדחי לאו דשבת שהרי יש בו כרת:

הדר אמר אטו עשה דדחי וכו' - היינו דהדר ואמר או אינו אלא אפילו בשבת:

לאו לא תעשה חמור מיניה - שהרי לוקין עליו:

אלא סלקא דעתך - לעיל קאי דאוקימנא דהא דאיצטריך לא תבערו משום דאי לא כתב רחמנא הוה מייתינן בק"ו ולאו משום דאתי עשה ודחי ל"ת דכרת ועליה למה לי אלא סד"א  כו':

שהיה בכלל - כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו כלל בכל העריות כרת:

ויצא מן הכלל ללמד - שאם אין לה בנים תתייבם:

בכלל כל הקדשים היו - שכבר כלל כרת בכולן כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו וגו':

ולמה יצאו - בפסוק זה שני:

יצאו קדשי בדק הבית - שאם אכלן בטומאת הגוף פטור:

למה יצתה - יבמה יבא עליה:

מי דמי התם כלל באיסור וכו' - איכא למיתני למה יצתה:

הכא פרט בהיתר וכלל באיסור - ולאו להך דרשא דמי דהא בדבר החדש יצא לידון:

אלא - להך דרשא דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש:

אי אתה יכול להחזירו - ולהשוותו לכללו ולא להשוות כללו לו:

עד שיחזירנו לך הכתוב - הילכך בלאו עליה נמי לא אתי לן שאר עריות לייבום:

ושחט את הכבש - באשם מצורע כתי':

כי כחטאת האשם הוא - כדין החטאת כך דין אשם זה:

שאין ת"ל כחטאת - דהא אשם זה אם לשחיטה בצפון הלא כבר נאמר בו ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואם למתן דמים ואכילתו הרי הוא ככל אשמות בכלל  זאת תורת האשם בצו את אהרן:

לפי שיצא אשם מצורע - מכלל שאר אשמות:

לידון בדבר החדש - שאינו בשאר אשמות בבהן יד ובבהן רגל והואיל ויצא מכללו יכול לא יהא טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח ת"ל כו':