צורת הדף באתר היברובוקס

דף ל,א משנה שלשה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומת הראשונה יוצאה משום אחות אשה ושניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת:דף ל,א גמרא טעמא דעבד בה מאמר הא לא עבד בה מאמר נכרית יבומי נמי מייבמה אמר רב נחמן זאת אומרת אין זיקה ואפילו בחד אחא:דף ל,א משנה שלשה אחים שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת הנשוי נכרית וכנס אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת הראשונה יוצאת משום אחות אשה ושניה משום צרתה עשה בה מאמר ומת נכרית חולצת ולא מתייבמת:דף ל,א גמרא הא תו למה לי היינו הך השתא ומה התם דאחות אשה הויא צרה לנכרית אמרת נכרית אסורה הכא דנכרית הויא צרה לאחות אשה לא כ"ש תנא הך תנא ברישא והך חזיא להתירא ושריא והדר חזיא לאיסורא ואיידי דחביבה ליה אקדמה ומשנה לא זזה ממקומה:דף ל,א משנה שלשה אחין שנים מהם נשואים שתי אחיות ואחד נשוי נכרית מת אחד מבעלי אחיות וכנס נשוי נכרית את אשתו ומתה אשתו של שני ואח"כ מת נשוי נכרית הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת:דף ל,א גמרא אמר רב יהודה אמר רב כל יבמה שאין אני קורא בה בשעת נפילה (דברים כה) יבמה יבא עליה הרי היא כאשת אח שיש לה בנים ואסורה מאי קמ"ל תנינא הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת מהו דתימא הני מילי היכא דלא איחזיא לה בנפילה ראשונה אבל היכא דאיחזיא לה בנפילה ראשונה אימא תישתרי קמ"ל הא נמי תנינא שני אחין נשואים שתי אחיות מת אחד מהם ואח"כ מתה אשתו של שני הרי זו אסורה עליו עולמית הואיל ונאסרה עליו שעה אחת מהו דתימא התם הוא דאידחי לה מהאי ביתא לגמרי אבל הכא דלא אידחי לה מהאי ביתא לגמרי אימא מיגו דחזיא להאי נשוי נכרית חזיא נמי להאי קמ"ל:דף ל,א משנה שלשה אחים שנים מהם נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכרית וכנסה המגרש ומת זו היא שאמרו וכולן שמתו או נתגרשו צרותיהן מותרות:דף ל,א גמרא טעמא דגירש ואחר כך מת אבל מת ואחר כך גירש אסורה אמר רב אשי זאת אומרת יש זיקה אפילו בתרי אחי ולרב אשי קשיא דרב נחמן אמר לך רב אשי ה"ה דאף על גב דלא עבד בה מאמר נכרית מיחלץ חלצה יבומי לא מייבמה והא דקתני מאמר לאפוקי ב"ש דאמרי מאמר קונה

מתני' הראשונה - לנפילה:

גמ' נכרית יבומי נמי מייבמה - ולא אמרינן משמת בעל האחיות ונפלה לייבם הוזקקה לנשוי נכרית לבדו דהא על בעל אחיות לא רמיא ונעשית זו צרתה בזיקה וכשמת תאסר  הנכרית על הנשאר משום צרת אחות אשה:

ואפילו בחד אחא - כדפרישית דאע"ג דתרי אחין נינהו אין זו זקוקה אלא לנשוי נכרית לבדו:

מתני' הראשונה - לנישואין:

גמ' היינו הך - וכ"ש הוא דהשתא ומה התם דנכרית עיקר נשואה היא דאחות אשה נפלה עליה ונעשית צרתה במאמר אסרתה:

הכא - דאחות אשה עיקר נשואה היא לא כ"ש דאוסרת נכרית שהיא טפלה:

הא תנא ברישא - משנה אחרונה זו שנה תחלה וההיא דלעיל לא הוי בדעתיה למיתני משום דחזיה להתירא הואיל ונכרית עיקר והדר חזיה לאיסורא משום דמ"מ צרתה היא ותנייה:

ואיידי דקא חביבה ליה - דחידוש הוא:

אקדמה - ותו לא הוה צריך למיתני סיפא אלא הואיל ונשנית לא זזה ממקומה:

[מתני'] שעה אחת - בנפילה ראשונה כשנפלה מאחיו הראשון:

גמ' הרי היא כאשת אח כו' - ואע"ג דהדר איחזיא:

בנפילה ראשונה - כל זמן נפילה ראשונה היתה אשתו קיימת שהיא אחותה:

אבל היכא דאיתחזיא בנפילה ראשונה - כגון שמתה אשתו אחר מיתת אחיו ולא כנסה נשוי נכרית:

דאידחיא לה מהאי ביתא לגמרי - שנפלה ואין כאן אחר אלא זה בעל אחותה נדחית ונפטרת לשוק ואין עליה צד זיקה עוד:

אבל היכא דלא אידחיא מהאי ביתא לגמרי - בשעת נפילה שהיה שם נשוי נכרית וזקוקה לייבם אימא מיגו דחזיא לנשוי נכרית עדיין זיקתה עליה וכי מתה אחותה ועודה בנפילה  תתייבם לזה בנפילה:

קמ"ל - רב יהודה דלא:

מתני' וכנסה המגרש ומת - מותרת זו להתייבם שהרי עד שלא כנסה גירש את הראשונה שהיא ערוה ולא היתה צרתה מעולם:

וזהו שאמרו - בפרק ראשון נתגרשו העריות צרותיהן מותרות:

גמ' טעמא דגירש - בעל האחיות תחלה ואח"כ מת נשוי נכרית דאפילו בזיקה לא נעשית צרתה מעולם הא מת נשוי נכרית והוזקקה נכרית לבעלי אחיות ואח"כ גירש ונשאה לזו  הואיל וקודם שגירש נעשית צרתה בזיקה אסורה על אחיו כשימות המגרש משום צרת אחות אשה בשלמא אי לא כנסה הויא מותרת לזה מחמת זיקת אחיו הראשון אבל משכנסה ועכשיו זקוקה לזה מכח בעל הערוה אסורה ואע"ג דלא היתה צרתה אלא בזיקה:

בתרי אחי - כגון הכא דכי מת נשוי נכרית קודם גירושין של זה היתה זו זקוקה לשני בעלי האחיות ומהניא בה זיקה זו לאוסרה על השני:

קשיא דרב נחמן - דדייק לעיל מסתם מתני' זאת אומרת אין זיקה אפי' בחד אחא:

אמר לך רב אשי - ההיא דיוקא דלעיל לאו דוקא דה"ה אע"ג דלא עבד מאמר בעל הנכרית באחות (אשה) אשת אחיו כשימות נכרית אשתו מיחלץ חלצה ולא מתייבמת הואיל וערוה  על בעלה לבדו הוית רמיא נעשה צרתה בזיקה: