דף עו,ב גמרא הא לא צריכא ליה [ותיפוק ליה] דהא מצרית ראשונה היא וכי תימא הנך אזלי לעלמא והני אחריני נינהו והא תניא א"ר יהודה מנימין גר מצרי היה לי חבר מתלמידי ר"ע אמר אני מצרי ראשון ונשאתי מצרית ראשונה אשיא לבני מצרית שניה כדי שיהא בן בני ראוי לבא בקהל אמר רב פפא אנן משלמה ליקו ונתיב שלמה לא נסיב מידי דכתיב ביה (מלכים א יא) מן הגוים אשר אמר ה' אל בני ישראל לא תבואו בהם והם לא יבואו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה אלא קשיא ויתחתן מתוך אהבה יתירה שאהבה מעלה עליו הכתוב כאילו נתחתן בה א"ל רבינא לרב אשי והא אנן תנן פצוע דכא וכרות שפכה מותרים בגיורת ומשוחררת הא בנתינה אסירי א"ל וליטעמיך אימא סיפא ואינן אסורין אלא מלבא בקהל הא בנתינה שרו אלא מהא ליכא למשמע מינה:
משנה
עמוני ומואבי אסורים ואיסורן איסור עולם, אבל נקבותיהם מותרות מיד.
מצרי ואדומי אינם אסורים אלא עד שלשה דורות אחד זכרים ואחד נקבות. ר"ש מתיר את הנקבות מיד א"ר שמעון ק"ו הדברים ומה אם במקום שאסר את הזכרים איסור עולם התיר את הנקבות מיד מקום שלא אסר את הזכרים אלא עד שלשה דורות אינו דין שנתיר את הנקבות מיד אמרו לו אם הלכה נקבל ואם לדין יש תשובה אמר להם לא כי הלכה אני אומר:
גמרא מנא ה"מ?
א"ר יוחנן דאמר קרא: (שמואל א יז) וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר? ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי".
ולא ידע ליה? והכתיב: (שמואל א טז) "ויאהבהו מאד ויהי לו נושא כלים"?
אלא אאבוה קא משאיל.
ואביו לא ידע ליה? והכתיב (שמואל א יז) "והאיש בימי שאול זקן בא באנשים" ואמר רב ואיתימא רבי אבא זה ישי אבי דוד, שנכנס באוכלוסא ויצא באוכלוסא.
ה"ק שאול אי מפרץ אתי אי מזרח אתי. אי מפרץ אתי מלכא הוי שהמלך פורץ לעשות דרך ואין ממחין בידו אי מזרח אתי חשיבא בעלמא הוי.
מ"ט אמר ליה "שאל עליה"?
דכתיב (שמואל א יז) וילבש שאול את דוד מדיו כמדתו. וכתיב ביה בשאול (שמואל א ט) משכמו ומעלה גבוה מכל העם.
א"ל דואג האדומי עד שאתה משאיל עליו אם הגון הוא למלכות אם לאו שאל עליו אם ראוי לבא בקהל אם לאו?
מ"ט דקאתי מרות המואביה.
א"ל אבנר: תנינא עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית.
אלא מעתה ממזר ולא ממזרת?
ממזר כתיב מום זר.
מצרי ולא מצרית?
שאני הכא דמפרש טעמא דקרא (דברים כג) "על אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" דרכו של איש לקדם ולא דרכה של אשה לקדם.
היה להם לקדם אנשים לקראת אנשים ונשים לקראת נשים?
אישתיק.
מיד ויאמר המלך "שאל אתה בן מי זה העלם?"
התם קרי ליה נער הכא קרי ליה עלם?
הכי קא אמר ליה הלכה נתעלמה ממך צא ושאל בבית המדרש.
שאל.
אמרו ליה עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית
ותיפוק ליה - דאפי' גיירה מצרית ראשונה היא ואפ"ה קרי ליה חתנות:
הנך אזלי לעלמא - מתו וטבעו בימי פרעה וכי אזהר רחמנא מערב רב:
והני אחריני נינהו - אומות אחרים באו וישבו בארצם:
אשיא לבני מצרית שניה - שאם אשיאנו מצרית ראשונה יהא בנה שני לה דאמרינן בפירקין (לקמן עח.) הלך אחר פסולן אלמא לא אזדו לעלמא והני מצרית נינהו:
לא נסיב מידי - אלא לזנות היה מתכוין:
דבק שלמה לאהבה - ולא לאישות:
והא אנן לא תנן הכי - כי הך מתניתא דקתני לעיל פצוע דכא מותר בנתינה:
גיורת ומשוחררת אין - דלישראל כשר נמי שריא:
הא בנתינה אסור - כישראל מעליא דבקדושתיה קאי:
מתני' אם הלכה - שמעת מרבותיך שהנקבות מותרות מיד במצרי ואדומי נקבל ממך:
ואם לדין - שאתה דן ק"ו מעצמך יש תשובות להשיב ובגמרא מפרש לה:
לא כי - אפילו אני דן מעצמי אין לכם תשובה כדמפרש בגמרא ומ"מ הלכה אני אומר:
גמ' ולא ידע ליה - שאול לדוד:
באוכלוסא - שר על ס' רבוא:
שהמלך פורץ - גדרות של אחרים לעשות לו דרך קצר מביתו לפרדסו או לכרמו:
חשיבא בעלמא הוי - כדמפ' דחזא ביה סימני מלכות הלכך לא אפשר דלא הוי רישא:
מאי טעמא אמר ליה שאל - מאי חזא דמסתפי מיניה ממלכותא:
ממזר כתיב מום זר - כל שיש בו מום זרות: