דף עז,א גמרא
אקשי להו דואג כל הני קושייתא. אישתיקו.
בעי לאכרוזי עליה.
מיד (שמואל ב יז) "ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגיל בת נחש" וכתיב (דברי הימים א ב) יתר הישמעאלי.
אמר רבא מלמד שחגר חרבו כישמעאל ואמר כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב. כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית.
ומי מהימן? והאמר רבי אבא אמר רב כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו?
שאני הכא דהא שמואל ובית דינו קיים.
מכל מקום קשיא?
הכא תרגמו: (תהילים מה) כל כבודה בת מלך פנימה.
במערבא אמרי ואיתימא ר' יצחק אמר קרא (בראשית יח) ויאמרו אליו איה שרה אשתך וגו' כתנאי עמוני ולא עמונית מואבי ולא מואבית דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר (דברים כג) על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים דרכו של איש לקדם וכו' דרש רבא מאי דכתיב (תהילים קטז) פתחת למוסרי אמר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם שני מוסרות שהיו עלי פתחתם רות המואביה ונעמה העמונית דרש רבא מאי דכתיב (תהילים מ) רבות עשית אתה ה' אלהי נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אלי לא נאמר אלא אלינו מלמד שהיה רחבעם יושב בחיקו של דוד אמר לו עלי ועליך נאמרו שתי מקראות הללו דרש רבא מאי דכתיב (תהילים מ) אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי אמר דוד אני אמרתי עתה באתי ולא ידעתי שבמגילת ספר כתוב עלי התם כתיב (בראשית יט) הנמצאות הכא כתיב (תהילים פט) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו אמר עולא א"ר יוחנן בת גר עמוני כשרה לכהונה א"ל רבא בר עולא לעולא כמאן אי כר' יהודה הא אמר בת גר זכר כבת חלל זכר ואי כרבי יוסי פשיטא הא אמר אף גר שנשא גיורת בתו כשרה לכהונה וכ"ת בהנך דראוין לבא בקהל אבל האי דאין ראוי לבא בקהל לא מנא ליה דיליף מכ"ג באלמנה מה לכ"ג באלמנה שכן ביאתו בעבירה חלל יוכיח מה לחלל שכן יצירתו בעבירה כ"ג יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה אף כאן שאינו ברוב קהל ובתו פסולה מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד עבירה דלמא ודאי בעמוני שנשא בת ישראל קאמרת אע"ג דביאתו בעבירה בתו כשרה א"ל אין דכי אתא רבין א"ר יוחנן בת גר עמוני ובת מצרי שני רבי יוחנן אמר כשרה ור"ל אמר פסולה ר"ל אמר פסולה דיליף לה מכ"ג באלמנה ר' יוחנן אמר כשרה
אם קודם מעשה - שבאת הוראה לידו אמרה ושנאה לתלמידיו בבית המדרש בשם רבו שומעין לו בשעת הוראה ואם לאו אין שומעין לו שמא מחמת מעשה הבא לידו אמרה:
דהא שמואל ובית דינו קיים - ומילתא דעבידא לגלויי הוא ולא משקר בה:
הנה באהל - דאין דרך אשה לצאת מביתה:
כתנאי - דאיכא דנפקא ליה מעמוני ואיכא דנפקא ליה מעל דבר:
מוסרות - הן רצועות שקושרין בהן העול:
פתחת - שהתרת את הנקבות:
נעמה - אמו של רחבעם וממנה יצאו מלכי בית דוד:
נפלאותיך ומחשבותיך אלינו - עלי ועל רחבעם בן בני חשבת לטובה כשהתרת את הנקבות:
אני אמרתי - בשעה שנמשחתי עתה באתי לגדולה ומקרוב פסקו לי גדולה זו ולא ידעתי שמימי אברהם נכתבה עלי במגילת ספר:
בת גר עמוני - קא סלקא דעתך עמוני שנתגיירה אשתו עמו והורתה ולידתה בקדושה:
בת חלל - פסולה לכהונה בפ' עשרה יוחסין ופלוגתא דרבי יהודה ור' יוסי בפרק עשרה יוחסין:
מנא ליה - מנא תיתי לן האי דמשום דאין ראוי לבא בקהל בתו פסולה יותר משאר גרים הואיל ונקבותיהן מותרות:
מכהן גדול באלמנה - דהואיל ואינו ראוי בה בתו חללה ופסולה לכהונה:
מה לכ"ג שכן ביאתו בעבירה - תאמר בעמוני שנשא עמונית שאין ביאתו בעבירה:
חלל זכר יוכיח - שמותר בבת ישראל ואין ביאתו בה בעבירה ובתו פסולה לכהונה: מה לחלל שכן יצירתו בעבירה שביאת אביו ואמו בעבירה תאמר בעמוני שאין יצירתו בעבירה:
כ"ג יוכיח - שאין יצירתו בעבירה ובתו מאלמנה פסולה:
הצד השוה שבהן שאינן ברוב קהל - אינן כשאר רוב ישראל שהרי יש בכולן צד פגום כהן גדול ביאתו בעבירה חלל יצירתו בעבירה עמוני אינו ראוי לבא בקהל:
צד עבירה - בת כהן גדול יצירתה בעבירה בת חלל יצירת אביה בעבירה תאמר בעמונית שאין עבירה לא ביצירתה ולא ביצירת אביה ופשיטא שכשרה:
אמר ליה אין - ולקמן יליף מעמיו:
בת גר עמוני ומצרי שני - שנשאו בת ישראל וביאתן בעבירה: