דף פו,ב גמרא לכהן לכהן ולא ללוי אימא אף לכהן
מאי טעמא דר' עקיבא.
דכתיב (במדבר יח), ואל הלוים תדבר ואמרת אליהם, בלוים קא משתעי קרא.
ואידך?
כדר' יהושע ב"ל.
דאמר ר' יהושע ב"ל, "בעשרים וארבעה מקומות נקראו כהנים לוים וזה אחד מהם".
(יחזקאל מד) "והכהנים הלוים בני צדוק".
ור"ע?
הכא לא מצית אמרת.
דכתיב (במדבר יח) "ואכלתם אותו בכל מקום", מי שיכול לאוכלו בכל מקום, יצא כהן שאין יכול לאוכלו בבית הקברות.
ואידך?
כל היכא דבעי, דלא בעי חומה, ואי אכיל ליה בטומאת הגוף, לא לקי.
ההיא גינתא דהוה שקיל רבי אלעזר בן עזריה מעשר ראשון מינה.
אזל ר"ע אהדריה לפתחא לבי קברי.
אמר עקיבא בתרמילו, ואנא חיי.
איתמר, "מפני מה קנסו לוים במעשר?
פליגי בה רבי יונתן וסביא.
חד אמר שלא עלו בימי עזרא.
וח"א כדי שיסמכו כהנים עליו בימי טומאתן".
בשלמא למאן דאמר שלא עלו, משום הכי קנסינהו.
אלא למ"ד כדי שיסמכו עליו כהנים בימי טומאתן, משום כהנים קנסינהו ללוים?
אלא כולי עלמא קנסא שלא עלו בימי עזרא.
והכא בהא קמיפלגי.
מר סבר קנסא לעניים, ומר סבר כהנים בימי טומאתן עניים נינהו.
[אלא רבי עקיבא מ"ט אהדריה לפתחא לבי קברא] הכי קאמר ליה אי דקא אתית בתורת קנסא אית לך ואי קא אתית בתורת חלוקה לית לך ומנא לן דלא סליקו בימי עזרא דכתיב (עזרא ח) ואקבצם אל הנהר הבא על אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם אמר רב חסדא בתחלה לא היו מעמידים שוטרי' אלא מן הלוים שנאמר (דברי הימים ב יט) ושוטרים הלוים לפניכם עכשיו אין מעמידין שוטרים אלא מישראל שנאמר ושוטרים הרבים בראשיכם:דף פו,ב משנה בת ישראל שניסת לכהן תאכל בתרומה מת ולה הימנו בן תאכל בתרומה ניסת ללוי תאכל במעשר מת ולה הימנו בן תאכל במעשר ניסת לישראל לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר מת ולה הימנו בן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר מת בנה מישראל תאכל במעשר מת בנה מלוי תאכל בתרומה מת בנה מכהן לא תאכל לא בתרומה ולא במעשר
לכהן ולא ללוי - בתמיה הא ודאי קרא לוים קאמר:
בני צדוק - וצדוק כהן הוה וקרא לבניו הלוים:
ר"א בן עזריה - כהן הוה כדאמר בברכות (דף כז:) דהוא עשירי לעזרא:
עקיבא בתרמילו - משום דר"ע רעיא דכלבא שבוע הוה:
תרמילו - חמת של עור בשטייל"א ([[:קטגוריה:{קטן (בולזול"א: שק של רועים [לולא חששתי לסתור את דברי בלונדהיים, הייתי מציע לקרוא כאן: בוטייל"א |{קטן, (בולזול"א: שק של רועים [לולא חששתי לסתור את דברי בלונדהיים, הייתי מציע לקרוא כאן: בוטייל"א ]][[קטגוריה:{קטן (בולזול"א: שק של רועים [לולא חששתי לסתור את דברי בלונדהיים, הייתי מציע לקרוא כאן: בוטייל"א ]])} בלע"ז ורועה נותן בה פתו ותולה בצוארו:
מפני מה קנסו לוים במעשר - לאו לעיל קאי דטעמא דהכא לאו משום קנסא אלא משום דכהנים נמי לוים איקרו כדאמרן אלא דאמר בכמה דוכתין בהש"ס בתר דקנסינהו עזרא (חולין דף קלא:) ובמסכת סוטה (דף מז:) תנן יוחנן כ"ג העביר הודיית המעשר ואמר מפני שאין מפרישין אותו כתקנן דרחמנא אמר יהבה ללוים ואנן יהבינן לכהנים והכא נקט לה משום דקבעי למיפרך עלה מהא דרבי עקיבא דאהדריה לפתחא לבי קברי:
אלא ר' עקיבא מ"ט אהדריה כו' - למ"ד קנסא לכהנים קפריך אם איתא דתקנתא לכהנים הואי מי הוה מהדר ר"ע לפתחא לבי קברי נהי נמי דקרא בלוים כתיב מיהו ר"ע לבתר דקנסינהו עזרא הוה:
ושוטרים הרבים בראשיכם - דהיינו ישראל שהם רבים מלוים:
מתני' ניסת ללוי - אחר שילדה מכהן:
תאכל במעשר - ולא בתרומה דהדר הויא זרה:
מת ולה הימנו בן תאכל במעשר - בשביל בנה והאי בן פסיל לה מתרומה שהרי יש לה זרע מן הזר וכתיב (ויקרא כב) וזרע אין לה ושבה והרי יש לה זרע ואע"ג דקרא בבת כהן כתיב מרבינן מיניה בגמרא נמי בת ישראל האוכלת בשביל בנה כהן וניסת לזר ומת שחוזרת ואוכלת בשביל בנה הלכך כי היכי דבת כהן כי אית לה זרע מישראל לא הדרה בת ישראל האוכלת בשביל בנה כהן נמי כי אית לה זרע בין מלוי או מישראל לא הדרה אוכלת בשביל בנה כהן: