דף צג,ב גמרא אלא לאו כי האי גוונא אמר ליה והא אקריון בחלמא קנה רצוץ מאי לאו הכי קאמרי לי (מלכים ב יח) הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה לא הכי קאמרי לך (ישעיהו מב) קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה רבי דתניא (דברים כג) לא תסגיר עבד אל אדוניו ר' אומר בלוקח עבד על מנת לשחררו הכתוב מדבר היכי דמי א"ר נחמן בר יצחק דכתב ליה לכשאקחך הרי עצמך קנוי לך מעכשיו ר' מאיר דתנן האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר לאחר שתתגיירי לאחר שאשתחרר לאחר שתשתחררי לאחר שימות בעליך לאחר שתמות אחותיך לאחר שיחלוץ לך יבמיך אינה מקודשת ר"מ אומר מקודשת ר' אליעזר בן יעקב דתניא יתר על כן אמר ר' אליעזר בן יעקב אפי' אם אמר פירות ערוגה זו תלושים יהו תרומה על פירות ערוגה מחוברים או פירות ערוגה מחוברים על פירות זו תלושין לכשיביאו שליש ויתלשו והביאו שליש ונתלשו דבריו קיימין ר' עקיבא דתנן קונם שאני עושה לפיך אינו צריך להפר ר"ע אומר יפר שמא תעדיף עליו יתר מן הראוי לו בעו מיניה מרב ששת עד אחד ביבמה מהו טעמא דעד אחד משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר והכא נמי לא משקר או דלמא טעמא דעד אחד משום דאיהי דייקא ומינסבא והכא כיון דזימנין דרחמא ליה לא דייקא ומינסבא אמר להו רב ששת תניתוה אמרו לה מת בנך ואח"כ מת בעליך ונתייבמה ואחר כך אמרו לה חילוף הדברים תצא והולד ראשון ואחרון ממזר היכי דמי אילימא תרי ותרי מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני ועוד ממזר ספק ממזר הוא וכ"ת לא דק והא מדקתני סיפא הראשון ממזר והאחרון אינו ממזר ש"מ דוקא קתני אלא לאו ש"מ חד וטעמא דאתו בי תרי אכחשוה הא לאו הכי מהימן ואיכא דאמר הא לא תיבעי לך דאפילו איהי נמי מהימנא דתנן האשה שאמרה מת בעלי תנשא מת בעלי תתייבם כי תיבעי לך למישרי יבמה לעלמא מ"ט דעד אחד משום דמילתא דעבידא לאיגלויי לא משקר הכא נמי לא משקר או דלמא טעמא דעד אחד משום דאיהי דייקא ומינסבא והא לא דייקא ומינסבא דמיסנא הוא
אלא לאו כה"ג - דמותר לעשר על מה שלא בא לעולם ועתיד לבא לצורך עונג שבת:
והא אקריון בחלמא - ליל שבת זה:
קנה רצוץ - מקרא אחד ושמו קנה רצוץ:
מאי לאו הנה בטחת כו' - ולאו שפיר עבדית:
לא - קרא אחרינא אקריוך:
קנה רצוץ לא ישבור - סיפיה דקרא לאמת יוציא משפט דשפיר עבדת:
על מנת לשחררו - ומוזהר שלא להשתעבד בו:
לכשיביאו שליש - דהוי גמר מלאכה כדאמר בר"ה (דף יג.) ועשת את התבואה לשלש אל תקרי לשלש אלא לשליש:
עד אחד ביבמה - מעיד שמת בעלה כדי שתתייבם:
דרחמא ליה - אוהבת את יבמה:
הולד ממזר - דבר חייבי כריתות הוא דאשת אח שיש לה בנים בכרת:
מת בעלי תנשא - אם אין כאן יבום:
יבמה לעלמא - עד אחד מתירה לשוק שאומר לה מת יבמיך או מת בעליך ואח"כ מת בנך: