תהילים פרק א
א אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּֽעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב׃
ב כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
ג וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֪וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַֽעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃
ד לֹא־כֵ֥ן הָֽרְשָׁעִ֑ים כִּ֥י אִם־כַּ֝מֹּ֗ץ אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ׃
ה עַל־כֵּ֤ן ׀ לֹֽא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּֽעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים׃
ו כִּֽי־יוֹדֵ֣עַ יְ֭הוָה דֶּ֣רֶךְ צַדִּיקִ֑ים וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃
---------------------------------------------------------------------------------------------------
תהילים פרק א
א אַ֥שְֽׁרֵי הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר ׀ לֹ֥א הָלַךְ֮ בַּֽעֲצַ֪ת רְשָׁ֫עִ֥ים וּבְדֶ֣רֶךְ חַ֭טָּאִים לֹ֥א עָמָ֑ד וּבְמוֹשַׁ֥ב לֵ֝צִ֗ים לֹ֣א יָשָֽׁב׃
(א) אשרי האיש - בעשרה לשונות של זמר נאמר ספר זה:
בנצוח, בנגון, במזמור, בשיר, בהלל, בתפלה, בברכה, בהודאה, באשרי, בהללויה.
כנגד עשרה בני אדם שאמרוהו:
אדם, מלכי צדק, אברהם, משה, דוד, שלמה, אסף, ושלשה בני קרח.
וחלוקין על ידותון. י"א אדם היה, כמו שכתוב בדברי הימים.
וי"א אין ידותון שבספר זה, אלא ע"ש הדתות והדינים של גזירות שעברו עליו ועל ישראל.
(אשרי האיש לישפלישמנ"ץ בלעז).
אשוריו של איש, ותהלותיו של אדם, אלו הם":
"אשר לא הלך", כי מתוך שלא הלך, "לא עמד".
הא למדת שמושב הלצים מביאו לידי בטול תורה.
ובתורתו יהגה - בתחלה היא נקראת תורת ה'.
ומשעמל בה היא נקראת תורתו.
יהגה - כל לשון הגה בלב הוא.
כד"א, (תהלים יט) "והגיון לבי".
(ישעי' לג) "לבך יהגה אימה".
(משלי כד) כי שוד יהגה לבם:
ב כִּ֤י אִ֥ם בְּתוֹרַ֥ת יְהוָ֗ה חֶ֫פְצ֥וֹ וּֽבְתוֹרָת֥וֹ יֶהְגֶּ֗ה יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃
ג וְֽהָיָ֗ה כְּעֵץ֮ שָׁת֪וּל עַֽל־פַּלְגֵ֫י מָ֥יִם אֲשֶׁ֤ר פִּרְי֨וֹ ׀ יִתֵּ֬ן בְּעִתּ֗וֹ וְעָלֵ֥הוּ לֹֽא־יִבּ֑וֹל וְכֹ֖ל אֲשֶׁר־יַֽעֲשֶׂ֣ה יַצְלִֽיחַ׃
ועלהו לא יבול - אפילו הפסולת שבו לצורך היא.
שיחתן של תלמידי חכמים לצורך היא, וצריכה לימוד.
לא יבול - לשון כמוש, פלישטי"ר בלעז:
ד לֹא־כֵ֥ן הָֽרְשָׁעִ֑ים כִּ֥י אִם־כַּ֝מֹּ֗ץ אֲֽשֶׁר־תִּדְּפֶ֥נּוּ רֽוּחַ׃
(ד) כמוץ - לשון קש קומבל"א בלעז:
ה עַל־כֵּ֤ן ׀ לֹֽא־יָקֻ֣מוּ רְ֭שָׁעִים בַּמִּשְׁפָּ֑ט וְ֝חַטָּאִ֗ים בַּֽעֲדַ֥ת צַדִּיקִֽים׃
(ה) על כן וגו' - דבוק הוא למקרא של אחריו:
ו כִּֽי־יוֹדֵ֣עַ יְ֭הוָה דֶּ֣רֶךְ צַדִּיקִ֑ים וְדֶ֖רֶךְ רְשָׁעִ֣ים תֹּאבֵֽד׃
(ו) כי יודע ה' וגו' - לפי שהוא יודע דרך צדיקים, ולפניו הוא להכירה תמיד.
ודרך רשעים שנואה בעיניו, ומעבירה מלפניו.
על כן לא תהא הקמת רגל לרשעים ליום הדין ולחטאים ליכתב בעדת צדיקים: