Enjoying this page?

001 - הִלְכוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ פֵּרֶק א

הלכות איסורי המזבח 

יש בכללן ארבע עשרה מצוות: ארבע מצוות עשה, ועשר מצוות לא תעשה.
וזה הוא פרטן:
(א) להקריב כל הקרבנות תמימים. (ב) שלא להקדיש בעל מום למזבח. (ג) שלא יִשחט. (ד) שלא יזרוק דמו. (ה) שלא יקטיר חלבו. (ו) שלא יקריב בעל מום עובר. (ז) שלא יקריב בעל מום אפילו בקרבנות הגוים. (ח) שלא יטיל מום בקדשים. (ט) לפדות פסולי המוקדשין. (י) להקריב מיום השמיני והלאה, וקודם זמן זה הוא נקרא "מחוסר זמן" ואין מקריבין אותו. (יא) שלא להקריב אתנן ומחיר. (יב) שלא להקטיר שאור ודבש. (יג) למלוח כל הקרבנות. (יד) שלא להשבית מלח מעל הקרבנות.
 

וביאור מצוות אלו בפרקים אלו: 

 

הִלְכוֹת אִסּוּרֵי מִזְבֵּחַ פֵּרֶק א

א מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת תְּמִימִין וּמֻבְחָרִין--שֶׁנֶּאֱמָר "תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן" (ויקרא כב,כא), זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה.

ב וְכָל הַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוּם לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְלוֹקֶה עַל הֶקְדֵּשׁוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "כֹּל אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא תַקְרִיבוּ" (ויקרא כב,כ)

audio stops

--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין. אַפִלּוּ הִקְדִּישׁוֹ לִדְמֵי נְסָכִים--לוֹקֶה, שֶׁבִּזְיוֹן קֳדָשִׁים הוּא.

ג הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר שְׁלָמִים וְאָמַר עוֹלָה, עוֹלָה וְאָמַר שְׁלָמִים--לֹא אָמַר כְּלוּם: עַד שֶׁיִּהְיֶה פִּיו וְלִבּוֹ שׁוֹוִים. לְפִיכָּךְ הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל בַּעַל מוּם עוֹלָה וְהִקְדִּישׁוֹ שְׁלָמִים, אוֹ שְׁלָמִים וְאָמַר עוֹלָה--אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְכַּוַּן לְאִסּוּר, אֵינוּ לוֹקֶה. מִי שֶׁדִּמָּה שֶׁמֻּתָּר לְהַקְדִּישׁ בַּעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ, וְהִקְדִּישׁ--הֲרֵי זֶה קָדוֹשׁ, וְאֵינוּ לוֹקֶה.

ד הַשּׁוֹחֵט בַּעַל מוּם לְשֵׁם קָרְבָּן--לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בְּבַעֲלֵי מוּמִין "לֹא-תַקְרִיבוּ אֵלֶּה, לַה'" (ויקרא כב,כב); וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַשּׁוֹחֵט. וְכֵן הַזּוֹרֵק דָּם בַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַמִּזְבֵּחַ--לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בָּהֶן "לֹא תַקְרִיבוּ לַה'" (ויקרא כב,כד): מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַזּוֹרֵק. וְכֵן הַמַּקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַמִּזְבֵּחַ--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִשֶּׁה, לֹא-תִתְּנוּ מֵהֶם עַל-הַמִּזְבֵּחַ" (ויקרא כב,כב): אֵלּוּ הַחֲלָבִים. נִמְצֵאתָ לָמֵד שְׁאִם הִקְדִּישׁ בַּעַל מוּם, וּשְׁחָטוֹ, וְזָרַק דָּמוֹ, וְהִקְטִיר אֵמוּרָיו--לוֹקֶה אַרְבַּע מַלְקִיּוֹת.

ה אֶחָד בַּעַל מוּם קָבוּעַ, אוֹ בַּעַל מוּם עוֹבֵר--אִם הִקְרִיבוֹ, עוֹבֵר בְּכָל אֵלּוּ: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תִזְבַּח לַה' אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה, אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם" (דברים יז,א)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְבַעַל מוּם עוֹבֵר. כְּגוֹן שֶׁהָיָה בַּבְּהֵמָה גָּרָב לַח, אוֹ חֲזָזִית--אִם הִקְרִיבָהּ, לוֹקֶה.

ו וְלֹא קָרְבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בִּלְבָד, אֵלָא אַף קָרְבְּנוֹת הַגּוֹיִים--אִם הִקְרִיבָן וְהֶן בַּעֲלֵי מוּמִין, לוֹקֶה: שֶׁנֶּאֱמָר "וּמִיַּד בֶּן-נֵכָר, לֹא תַקְרִיבוּ אֶת-לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם--מִכָּל-אֵלֶּה" (ויקרא כב,כה).

ז הַמַּטִּיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים, כְּגוֹן שֶׁסִּמָּה עֵינוֹ אוֹ קִטַּע יָדוֹ--לוֹקֶה: שֶׁהֲרֵי נֶאֱמָר בַּקָּרְבָּן "כָּל-מוּם לֹא יִהְיֶה-בּוֹ" (ויקרא כב,כא)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה שֶׁלֹּא יִתֵּן בּוֹ מוּם. וְאֵינוּ לוֹקֶה אֵלָא בִּזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם--שֶׁהֲרֵי הָיָה רָאוּי לְקָרְבָּן, וּפְסָלוֹ; אֲבָל בַּזְּמָן הַזֶּה--אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, אֵינוּ לוֹקֶה.

ח הִטִּיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים, וּבָא אַחֵר וְהִטִּיל בָּהּ מוּם אַחֵר--הַשֵּׁנִי אֵינוּ לוֹקֶה.

ט אֶחָד הַמַּטִּיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים עַצְמָן, אוֹ בִּתְמוּרָתָן--חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר: שֶׁהַמַּטִּיל מוּם בִּתְמוּרָתָן אֵינוּ לוֹקֶה--לְפִי שְׁאֵינָן רְאוּיִין לְקָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ. וְכֵן הַמַּטִּיל מוּם בַּתְּשִׁיעִי שֶׁלִּטְעוּת עֲשִׂירִי, אֵינוּ לוֹקֶה.

י הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם לַמִּזְבֵּחַ--אַף עַל פִּי שֶׁלּוֹקֶה--הֲרֵי זוֹ נִתְקַדְּשָׁה, וְתִפָּדֶה בְּעֵרֶךְ הַכּוֹהֵן, וְתֵצֵא לְחֻלִּין, וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ קָרְבָּן. וְכֵן הַדִּין, בְּבֶהֱמַת קֳדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהּ מוּם. וּמִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לִפְדּוֹת קֳדָשִׁים שֶׁנֻּלַּד בָּהֶן מוּם, וְיֵצְאוּ לְחֻלִּין וְיֵאָכְלוּ: שֶׁנֶּאֱמָר "רַק בְּכָל-אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר" (דברים יב,טו)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁיִּפָּדוּ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בָּעֲרָכִין שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִם, כָּל-בְּהֵמָה טְמֵאָה, אֲשֶׁר לֹא-יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן, לַה'" (ויקרא כז,יא), שְׁהוּא מְדַבֵּר בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁיִּפָּדוּ.

יא מַה בֵּין בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ, לְבַעֲלַת מוּם עוֹבֵר: שֶׁהַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ, אִם יָלְדָה וְהִיא קֹדֶשׁ--יִפָּדֶה הַוֶּלֶד; וְיֵצֵא לְחֻלִּין, אַף עַל פִּי שְׁהוּא תָּמִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה טָפֵל, חֲמוֹר מִן הָעִיקָר. וְאִם נִתְעַבְּרָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה, וְיָלְדָה אַחַר פִּדְיוֹן--הַוֶּלֶד חֻלִּין. וְאִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה--נִפְדֵּית אַחַר שֶׁתָּמוּת, שֶׁהֲרֵי לֹא חָלָה קְדֻשָּׁה גְּמוּרָה עַל גּוּפָהּ אֵלָא עַל דָּמֶיהָ: מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ. אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם עוֹבֵר, אוֹ תְּמִימָה וְאַחַר שֶׁהִקְדִּישָׁהּ נֻלַּד לָהּ מוּם קָבוּעַ--אִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה, תִּקָּבֵר כִּשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים הַתְּמִימִים: מִפְּנֵי שְׁהִיא צְרִיכָה הַעְמָדָה וְהַעְרָכָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בָּעֲרָכִין. וְאִם נִשְׁחֲטָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה--הֲרֵי זוֹ נִפְדֵּית כָּל זְמָן שְׁהִיא מְפַרְכֶּסֶת, וְאַחַר כָּךְ תֵּאָכֵל. וְאִם יָלְדָה, יִקְרַב וַלְדָהּ. נִתְעַבְּרָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה, וְיָלְדָה אַחַר שֶׁנִּפְדֵּית--הַוֶּלֶד אָסוּר, וְאֵינוּ נִפְדֶּה. אֵלָא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה: סָמוּךְ לְפִדְיוֹן אִמּוֹ, מַתְפִּיס זֶה הַוֶּלֶד לְשֵׁם אוֹתוֹ הַזֶּבַח--לְפִי שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְהַקְרִיבוֹ מִכּוֹחַ אִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבָּא מִכּוֹחַ קְדֻשָּׁה דְּחוּיָה.

יב כָּל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין כְּשֶׁיִּפָּדוּ, מֻתָּר לִשְׁחֹט אוֹתָן בְּשׁוּק הַטַּבָּחִים, וְלִמְכֹּר אוֹתָן שָׁם בַּשּׁוּק, וְלִשְׁקֹל בְּשָׂרָם בְּלִיטְרָה כִּשְׁאָר הַחֻלִּין--חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר: מִפְּנֵי שֶׁמְּכִירָתָם בַּשּׁוּק, מוֹסִיף בִּדְמֵיהֶן, שְׁאָר הַקֳּדָשִׁים שֶׁדְּמֵיהֶן חוֹזְרִין לַהֶקְדֵּשׁ, שֶׁהֲרֵי מֵבִיא בִּדְמֵיהֶן בְּהֵמָה אַחֶרֶת--מוֹכְרִין אוֹתָן כַּחֻלִּין בַּשּׁוּק; אֲבָל הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר, שְׁאֵין דְּמֵיהֶן לַהֶקְדֵּשׁ אֵלָא נֶאֱכָלִין בְּמוּמָן כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר--אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתָם בְּשׁוּק הַטַּבָּחִים, וְאֵין מוֹכְרִין אוֹתָם שָׁם. אַפִלּוּ הִתְפִּיס בְּכוֹר לְבֶדֶק הַבַּיִת--אֵינוּ נִשְׁקָל בְּלִיטְרָה, וְלֹא יִמָּכֵר בַּשּׁוּק: שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְהַתְפִּיס, אֵלָא דָּבָר הַקָּנוּי לוֹ קִנְיָן גָּמוּר.