במדבר פרק ז

עב בְּיוֹם֙ עַשְׁתֵּ֣י עָשָׂ֣ר י֔וֹם נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃

עג קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

עד כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃

עה פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃

עו שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃

עז וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ {פ}

עח בְּיוֹם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר י֔וֹם נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃

עט קָרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

פ כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃

פא פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃

פב שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃

פג וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ {פ}

פד זֹ֣את ׀ חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ בְּיוֹם֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹת֔וֹ מֵאֵ֖ת נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל קַֽעֲרֹ֨ת כֶּ֜סֶף שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֗ה מִֽזְרְקֵי־כֶ֨סֶף֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֔ר כַּפּ֥וֹת זָהָ֖ב שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃

(פד) ביום המשח אותו - בו ביום שנמשח הקריב. ומה אני מקיים "אחרי המשח" (לקמן פסוק פח)? שנמשח תחלה ואחר כך הקריב. או "אחרי המשח" לאחר זמן, ולא בא ללמד "ביום המשח" אלא לומר שנמשח ביום? כשהוא אומר, (ויקרא ז, לו) "ביום משחו אותם", למדנו שנמשח ביום. ומה תלמוד לומר "ביום המשח אותו"? ביום שנמשח הקריב:

קערת כסף שתים עשרה - הם הם שהתנדבו, ולא אירע בהם פסול:

פה שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָ֗ה הַקְּעָרָ֤ה הָֽאַחַת֙ כֶּ֔סֶף וְשִׁבְעִ֖ים הַמִּזְרָ֣ק הָֽאֶחָ֑ד כֹּ֚ל כֶּ֣סֶף הַכֵּלִ֔ים אַלְפַּ֥יִם וְאַרְבַּע־מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃

(פה) שלשים ומאה הקערה האחת וגו' - מה תלמוד לומר? לפי שנאמר, "שלשים ומאה משקלה", ולא פירש באיזו שקל, לכך חזר ושנאה כאן. וכלל בכולן "כל כסף הכלים ... בשקל הקדש":

כל כסף הכלים וגו' - למדך שהיו כלי המקדש מכוונים במשקלן, שוקלן אחד אחד, ושוקלן כולן כאחד, לא ריבה ולא מיעט:

פו כַּפּ֨וֹת זָהָ֤ב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה֙ מְלֵאֹ֣ת קְטֹ֔רֶת עֲשָׂרָ֧ה עֲשָׂרָ֛ה הַכַּ֖ף בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ כָּל־זְהַ֥ב הַכַּפּ֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָֽה׃

(פו) כפות זהב שתים עשרה - למה נאמר? לפי שנאמר "כף אחת עשרה זהב". היא של זהב. ומשקלה, עשרה שקלים של כסף. או אינו אלא כף אחת של כסף, ומשקלה, עשרה שקלי זהב. ושקלי זהב אין משקלם שוה לשל כסף? תלמוד לומר: "כפות זהב", של זהב היו:

פז כָּל־הַבָּקָ֨ר לָֽעֹלָ֜ה שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר פָּרִ֗ים אֵילִ֤ם שְׁנֵים־עָשָׂר֙ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר וּמִנְחָתָ֑ם וּשְׂעִירֵ֥י עִזִּ֛ים שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר לְחַטָּֽאת׃

פח וְכֹ֞ל בְּקַ֣ר ׀ זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֗ים עֶשְׂרִ֣ים וְאַרְבָּעָה֮ פָּרִים֒ אֵילִ֤ם שִׁשִּׁים֙ עַתֻּדִ֣ים שִׁשִּׁ֔ים כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה שִׁשִּׁ֑ים זֹ֚את חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ אַֽחֲרֵ֖י הִמָּשַׁ֥ח אֹתֽוֹ׃

פט וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵד֮^[1] לְדַבֵּ֣ר אִתּוֹ֒^[2] וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת־הַקּ֜וֹל^[3] מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו^[4] מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֨רֶת֙^[5] אֲשֶׁר֙ עַל־אֲרֹ֣ן הָֽעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו^[6]׃ {פ}

(פט) ובבא משה - שני כתובים המכחישים זה את זה, בא שלישי והכריע ביניהם. כתוב אחד אומר, (ויקרא א, א) "וידבר ה' אליו מאהל מועד", והוא חוץ לפרכת. וכתוב אחד אומר, (שמות כה, כב) "וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת". בא זה והכריע ביניהם, משה בא אל אהל מועד, ושם שומע את הקול הבא מעל הכפרת:

מבין שני הכרובים - הקול יוצא מן השמים לבין שני הכרובים, ומשם יצא לאהל מועד:

מדבר - כמו מתדבר. כבודו של מעלה לומר כן, מדבר בינו לבין עצמו, ומשה שומע מאליו: 

וידבר אליו - למעט את אהרן מן הדברות. 

וישמע את הקול - יכול קול נמוך? תלמוד לומר: "את הקול", הוא הקול שנדבר עמו בסיני. וכשמגיע לפתח היה נפסק. ולא היה יוצא חוץ לאהל:

[רש"י דברים לג, ג]