נה וְרָאָ֨ה הַכֹּהֵ֜ן אַֽחֲרֵ֣י ׀ הֻכַּבֵּ֣ס אֶת־הַנֶּ֗גַע^[1] וְ֠הִנֵּה לֹֽא־הָפַ֨ךְ הַנֶּ֤גַע אֶת־עֵינוֹ֙ וְהַנֶּ֣גַע לֹֽא־פָשָׂ֔ה טָמֵ֣א ה֔וּא בָּאֵ֖שׁ תִּשְׂרְפֶ֑נּוּ פְּחֶ֣תֶת הִ֔וא בְּקָֽרַחְתּ֖וֹ א֥וֹ בְגַבַּחְתּֽוֹ׃

(נה) אחרי הכבס - לשון העשות:

לא הפך הנגע את עינו - לא הוכהה ממראיתו:

והנגע לא פשה - שמענו שאם לא הפך ולא פשה - טמא. ואין צריך לומר, לא הפך ופשה. הפך ולא פשה איני יודע מה יעשה לו? תלמוד לומר: והסגיר את הנגע, מכל מקום, דברי רבי יהודה. וחכמים אומרים: וכו', כדאיתא בתורת כהנים. ורמזתיה כאן ליישב המקרא על אופניו:

פחתת היא - לשון גומא. כמו: (שמואל ב' יז ט) "באחת הפחתים", כלומר שפלה היא, נגע שמראיו שוקעין:

בקרחתו או בגבחתו - כתרגומו: בשחיקותיה או בחדתותיה:

קרחתו - שחוקים ישנים. ומפני המדרש שהוצרך לגזרה שווה: מנין לפריחה בבגדים שהיא טהורה? נאמרה קרחת וגבחת באדם, ונאמרה קרחת וגבחת בבגדים, מה להלן פרח בכולו טהור, אף כאן פרח בכולו טהור, לכך אחז הכתוב לשון קרחת וגבחת. ולעניין פירושו ותרגומו זהו משמעו קרחת לשון ישנים, וגבחת לשון חדשים, כאלו נכתב באחריתו או בקדמותו, שהקרחת לשון אחוריים והגבחת לשון פנים, כמו שכתוב (פסוק מא) ואם מפאת פניו וגו', והקרחת כל ששופע ויורד מן הקדקד ולאחריו, כך מפורש בתורת כהנים:

נו וְאִם֮ רָאָ֣ה הַכֹּהֵן֒ וְהִנֵּה֙ כֵּהָ֣ה הַנֶּ֔גַע אַֽחֲרֵ֖י הֻכַּבֵּ֣ס אֹת֑וֹ וְקָרַ֣ע אֹת֗וֹ מִן־הַבֶּ֨גֶד֙ א֣וֹ מִן־הָע֔וֹר א֥וֹ מִן־הַשְּׁתִ֖י א֥וֹ מִן־הָעֵֽרֶב׃

(נו) וקרע אתו - יקרע מקום הנגע מן הבגד וישרפנו:

נז וְאִם־תֵּֽרָאֶ֨ה ע֜וֹד בַּ֠בֶּגֶד אֽוֹ־בַשְּׁתִ֤י אֽוֹ־בָעֵ֨רֶב֙ א֣וֹ בְכָל־כְּלִי־ע֔וֹר פֹּרַ֖חַת הִ֑וא בָּאֵ֣שׁ תִּשְׂרְפֶ֔נּוּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־בּ֖וֹ הַנָּֽגַע׃

(נז) פרחת הוא - דבר החוזר וצומח:

באש תשרפנו - את כל הבגד:

נח וְהַבֶּ֡גֶד אֽוֹ־הַשְּׁתִ֨י אֽוֹ־הָעֵ֜רֶב אֽוֹ־כָל־כְּלִ֤י הָעוֹר֙ אֲשֶׁ֣ר תְּכַבֵּ֔ס וְסָ֥ר מֵהֶ֖ם הַנָּ֑גַע וְכֻבַּ֥ס שֵׁנִ֖ית וְטָהֵֽר׃

(נח) וסר מהם הנגע - אם כשכיבסוהו בתחילה על פי כהן, סר ממנו הנגע לגמרי:

וכבס שנית - לשון טבילה. תרגום של כבוסין שבפרשה זו לשון לבון ויתחוור. חוץ מזה שאינו לליבון אלא לטבול. לכך תרגומו: ויצטבע. וכן כל כיבוסי בגדים שהן לטבילה מתורגמין ויצטבע:

נט זֹ֠את תּוֹרַ֨ת נֶֽגַע־צָרַ֜עַת בֶּ֥גֶד הַצֶּ֣מֶר ׀ א֣וֹ הַפִּשְׁתִּ֗ים א֤וֹ הַשְּׁתִי֙ א֣וֹ הָעֵ֔רֶב א֖וֹ כָּל־כְּלִי־ע֑וֹר לְטַֽהֲר֖וֹ א֥וֹ לְטַמְּאֽוֹ׃ {פ}