איכה רבה פתיחתא
רבי אבא בר כהנא פתח:
(ישעיהו י ל) "צהלי קולך בת גלים, הקשיבי לישה, עניה ענתות".
צהלי קולך: אמר ישעיהו לישראל: עד שאתם אומרים שירים ומזמורים לפני עבודת כוכבים, צהלי קולך בדברי תורה, צהלי קולך בבתי כנסיות.
בת גלים: מה גלים הללו מסויימין בים, כך אבותיהם מסויימין בעולם.
דבר אחר: בת גלים - בת גולים, ברתיהון דגלוואי:
לישה: ואם לאו – לישה, הא אריה סליק עלך, זה נבוכדנצר הרשע, דכתיב ביה (ירמיהו ד ז): "עלה אריה מסובכו".
עניה: עניה מן הצדיקים, עניה מדברי נבואה, עניה ממצות ומעשים טובים.
ואם לאו – ענתות, הא ענתותא אתי ומתנבא עליך, דכתיב: (ירמיהו א א): "דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות".
כיון שבא הפורענות, קונן עליהם: איכה.
רבי אבא בר כהנא פתח:
(ירמיהו ט יב): "מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי ה' אליו ויגדה, על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר? ויאמר ה': על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה".
תני רבי שמעון בר יוחאי: אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל, דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, שנאמר "על מה אבדה הארץ... ויאמר ה': על עזבם את תורתי".
רבי הוה משלח לר' אסי ולר' אמי, דיפקון ויתקנון קרייתא דארעא דישראל, והוון עלין לקרייתא.
ואמרין להון: אייתו לן נטורי קרתא!
והוון מייתו להון ריש מטרתא וסנטרא.
והוון אמרין להון: אלין נטורי קרתא? אלין חרובי קרתא!
אמרו להון: ומאן אינון נטורי קרתא?
אמר לו: אלו סופרים ומשנים, שהם הוגים ומשנים ומשמרין את התורה ביום ובלילה, על שם שנאמר (יהושע א ח): "והגית בו יומם ולילה".
וכן הוא אומר: (תהלים קכז א): "אם ה' לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו, אם ה' לא ישמר עיר שוא שקד שומר".
ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' שמואל ברבי יצחק אמר: מצינו שויתר הקדוש ברוך הוא על עבודת כוכבים, ועל גילוי עריות, ועל שפיכות דמים, ולא ויתר על מאסה של תורה. שנאמר: "על מה אבדה הארץ?" על עבודת כוכבים ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים אין כתיב כאן, אלא "על עזבם את תורתי".
ר' הונא ור' ירמיה בשם ר' חייא בר אבא אמרי: כתיב: (ירמיהו טז יא): "ואותי עזבו ואת תורתי לא שמרו". הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, מתוך שהיו מתעסקין בה, המאור שבה היה מחזירן למוטב.
רב הונא אמר: למוד תורה אע"פ שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה.
אמר רבי יהושע בן לוי: בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה".
שמואל תני לה בשם ר' שמואל בר אמי: אימתי המלכות גוזרת גזרה, וגזירתה מצלחת? בשעה שישראל משליכין דברי תורה לארץ. הדא הוא דכתיב: (דניאל ח יב): "וצבא תנתן על התמיד בפשע":
כל זמן שישראל משליכין דברי תורה לארץ, המלכות היא גוזרת ומצלחת. שנאמר: (דניאל ח יב): "ותשלך אמת ארצה".
הדא הוא דכתיב: (דניאל ח יב): "ועשתה והצליחה".
אמר רבי יהודה בן פזי: (הושע ח ג): "זנח ישראל טוב - אויב ירדפו".
אמר רבי אבא בר כהנא: לא עמדו פילוסופין לאומות העולם, כבלעם בן בעור וכאבנימוס הגרדי.
אמרו להם: יכולין אנו להזדווג לאומה זו?
אמרו להם: לכו וחזרו על בתי כנסיות שלהם, אם התינוקות מצפצפין בקולן אי אתם יכולין להם, ואם לאו אתם יכולין להם. שכן הבטיחם אביהם ואמר להם: (בראשית כז כב): "הקול קול יעקב והידים ידי עשו":
כל זמן שקולו של יעקב בבתי כנסיות ובתי מדרשות, אין הידים ידי עשו.
וכל זמן שאין קולו מצפצף בבתי כנסיות ובתי מדרשות, הידים ידי עשו.
וכן הוא אומר: (ישעיהו ה כד): "לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה". וכי יש קש אוכל אש? והלא דרכה של אש אוכלת קש, ואת אומר "לכן כאכול קש, לשון אש"?! אלא:
מפני מה? (ישעיהו ה כד): ..."כי מאסו את תורת ידוד צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו".
אמר רבי יודן:
וכיון שהשליכו דברי תורה לארץ, התחיל ירמיה מקונן עליהם: איכה