ועפ"ז אתי שפיר מ"ש ברבות בראשית פרשה ד': כותי אחד שאל את ר' מאיר: אפשר אותו שכתוב בו הלא את השמים ואת הארץ אני מלא - היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון? אמר לו: הבא לי מראות גדולות. אמר לו: ראה בבואה שלך בהן. ראה אותה גדולה. אמר לו הבא מראות קטנות. הביא לו מראות קטנות. אמר לו: ראה בבואה שלך בהן. ראה אותה קטנה.
אמר לו: מה אם אתה שאתה בשר ודם אתה משנה עצמך בכל מה שתרצה, מי שאמר והיה העולם ברוך הוא עאכו"כ. הוי כשהוא רוצה: הלא את השמים ואת הארץ אני מלא. וכשהוא רוצה היה מדבר עם משה מבין שני בדי הארון. עכ"ל.
אשר מזה מובן איך כי ממש אות' הבחינה שנאמר: את השמים ואת הארץ אני מלא, שהוא בחי' סוכ"ע כנ"ל, בחינה זו ממש מאיר ומתגלה מבין שני בדי הארון.
וכמובן ג"כ מהמשל מהמראות, אשר גם במראה הקטנה שנראה בבואה של האדם קטנה, עכ"ז הכל ממש מהות אדם אחד.
וכן למעלה יש זעיר אנפין ואריך אנפין. ומבואר במ"א כי בפנימיות זעיר אנפין מלובש ממש בחי' אריך אנפין. (ועיין זח"ג אחרי ס"ו ב' נשא דק"ל ע"א).
והיינו ע"ד הנ"ל, כי בחכמה מלובש אור א"ס ממש בבחי' אור פנימי, ובחינה זו מאיר בהיכל קדה"ק בין שני בדי הארון.
ועפ"ז אתי שפיר מאד ענין: הכנף מין כנף ממש.