ז טבת
הַשִׁעוּר לְהִפָּטֵר מֵחִבּוּט הַקֶבֶר הוּא, שֶׁחֵלֶק שִׁשִׁי מֵהַמֵעֵת-לְעֵת יֹאמַר אֹותִיֹות הַתֹּורָה, תְּהִלִים כוּ'.
לִזְכֹּות לְזִיכוּך הַנֶפֶשׁ לְהִפָּטֵר מִכַּף הַקֶלַע הוּא, עַל יְדֵי חַזָרָה כָּל הַיֹום, כַּמָה שֶׁיֵשׁ בְּיְכֹולְתֹּו, מִשְׁנַיֹות תַּנְיָא תְּהִלִים בַּעֲל פֶּה.