ב שבט
אֲדוֹנִי אָבִי מוֹרִי וְרַבִּי סִיפֵּר: הַדְרוּשׁ וָאֵרָא גוֹ' וּשְׁמִי הַ' גוֹ' הַמְדַבֵּר בְּעִנְיָן כִּי לֹא יִדַח מִמֶנוּ נִדַח (אֵינֹו הַנִדְפַס בְּתֹּורָה אֹור), קָנָה לֹו שֵׁם "דֶער פְרוּמֶער וָאֵרָא", וְהָיָה רָגִיל רַבֵּינוּ הַזָקֵן לַחַזֹור אֹוֹתו אַחַת לְשָלֹשׁ שָׁנִים, וּבְּכָל פַּעֲם וּפַּעֲם כִּמְעַט שֶׁהָיָה אֹומֵר אֹותֹו כִּלְשֹׁונֹו.
וְאָמַר הַצֶמַח צֶדֶק: יֶעדֶער מָאל אִיז גֶעוֶוען אַ אוֹר חָדָש.
הָאט דֶער טַאטֶע גֶעזָאגְט: אַ אֹור אִיז אַלֶע מָאל גְלַייך אָבֶּער מָאֹור אִיז אַלֶע מָאל וִוי אַ דָבָר חָדָשׁ.