טו שבט
א"א תחנון.
כְּשֶׁנִגְשׁוּ לְהַדְפִיס חֵלֶק שֵׁנִי שֶׁל הַ"תֹּורָה אוֹר" - כְּבַר נֹודַע לְהַחַסִידִים, אֲשֶׁר יֶשְׁנָם הַגָהֹות וּבְּיאוּריִם מְהַצ"צ עַל הַמַאמָרִים.
וְיַפְצִירוּ בְּהַצ"צ אֲשֶׁר יַדְפִיסֵם עִם הַמַאֲמָרִים, וַיְמָאֵן הַצ"צ.
וַיַחְלֹום חֲלֹום אֲשֶׁר זְקֵנֹו אדמוה"ז בָּא לְבַקְרֹו וּמְבַקְשֹׁו לְהַדְפִּיסֵם, מִכָּל מָקֹום הֶעֱלִים הֲדָבָר, עַד אֲשֶׁר גַם שְׁלֹשָׁה מִבָּנָיו חָלְמוּ הַחַלֹום הַזֶה וַיְסַפְּרוּ לְאַבִיהֶם, וְאָז הִסְכְּים לְהַדְפִיס גַם הַגָהֹותָיו וּבִּיאוּרָיו לְחֵלֶק שֵׁנִי, וַיְקְרְאוּ לֹו בְּשֵׁם "לִקוּטֵי תֹּורָה".