יט שבט
מִצְוַת עַשֵׂה הָרִאשֹׁונָה, וּבִּלְשֹׁון הָרַמְבַּ"ם "לֵידַע שֶיֵש מָצוּי רִאשֹׁון מַמְצִיא כָּל נִמְצָא כוּ' וְיְדִיעַת דָבָר זֶה מִצְוַת עַׂשֵה וּכְּמֹו שֶׁכָּתוּב אָנֹכִי ה' אֱלֹוקֶיךָ", הִיא מִצְוַת הַמֹוחַ וְהַשֵׂכֶל, וְהַיְינוּ דְהַגַם דְכָל אֱחָד וְאֱחָד מְיִשְׂרָאֵל הוּא מַאֲמִין בְּהַ' בְּאֱמוּנָה פְּשוּטָה וּלְבָבֹו תָּמִים עִם הַ', חֹובַת הַמֹוחַ וְהַשֵכֶל לְהָבִיא אֱמוּנָה זוּ בְּיְדִיעָה וְהַשָׂגָה, וְזֶהוּ "לֵידַע שֶׁיֵשׁ שָׁם מָצוּי רִאשֹׁון", עֶר זָאל דָאס וִויסֶען בְּהַשָׂגָה וְהַבָנָה דַוְקָא, וּכְּמֹו שֶׁכָּתוּב דַע אֶת אֱלֹקֵי אֳבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם, וּכְּתִיב וְיָדַעְתָּ הַיֹום גֹו'.