טז אדר ב
מֵעֲבוֹדַת בַּעַל עֵסֶק: לְעוֹרֵר בְּעַצְמוֹ הָאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן גָּמוּר בְּהַזָּן וּמְפַרְנֵס לְכָל בָּשָׂר, כִּי הוּא יִתְ' יִתֵּן לוֹ פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶיוַח, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה וְטוּב לֵבָב בֶּאֱמֶת כְּאִלּוּ פַּרְנָסָתוֹ כְּבָר מְזוּמֶּנֶת לְפָנָיו.