יד ניסן
בְּדִיקַת חָמֵץ אַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית
בְּבֵית רַבֵּינוּ נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת אֶת הָרַב לְמוּרְשֶׁה, אֶלָּא לִמְכּוֹר לוֹ אֶת הֶחָמֵץ וּבְעָרֵב קַבְּלָן.
בַּאֲפִיַּת הַשְּׁמוּרָה עֶרֶב פֶּסַח אַחַר חֲצוֹת, הָיָה אַאַמוּ"ר נוֹכֵחַ, וְאוֹמֵר ג"כ הַלֵּל, וְהָיָה מַפְסִיק - גַּם בְּאֶמְצַע פֶּרֶק - לְהוֹרוֹת בְּהַנּוֹגֵעַ לְהַלִּישָׁה, אֲפִיָ' וּכְהַ"גַּ.