א אלול, ר"ח
כְּשֶׁהָיָ' הַצֶ"צֶ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים אָמַר לֹו רַבֵּינוּ הַזָקֵן: קִבַּלְתִּי מִמֹורִי (הָרַב הַמַגִיד) שֶׁקִיבֵּל מִמֹורֹו (הַבַעשֵׁ"טֹ) בְּשֵׁם מֹורֹו הַיָדוּעַ, [אחי' השילוני] אַשֶׁר מִיֹום שֵׁנִי דְרֹ"חֹ אֶלוּל עַד יֹום הַכִּפּוּרִים, יֹאמְרוּ בְּכָל יֹום וָיֹום בְּמֶשֶׂך הַיֹום שְׁלֹשָׁה קַאפִּ' תְּהִלִים, וּבְּיֹוהַכִּ"פֻּ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָׁה קַאפְּ': ט' קֹודֶם כָּל נִדְרֵי, ט' קֹודֶם הַשִׁינָה, ט' אַחַר מוּסַף, ט' אַחַר נְעִילָה. [ביאור]
וּמִי שֶׁלֹא הִתְחִיל בְּיֹום בֵּ דְרֹ"חֹ יַתְחִיל בְּאֹותֹו יֹום שֶׁהוּא עֹומֵד בֹּו, וְאֶת אַשֶׁר הֶחְסִיר יַשְׁלִים.