ט אלול
אַאַזְמוּ"ר אָמַר - בְּיַחַס לְהִתְבֹּונְנוּת בְּהַעַמָקַת הַדַעַת בְּעִנְיַן קְשֵׁה הַהַשָגָה: אִם הָעִנְיַן נֹוגֵעַ אַזַי מְבִינִים וּמַשִׂיגִים בְּכִי טֹוב, וְרַאיָ' מִן הַתֹּורָה בְּדִינֵי נָשִׁים וְכוּ' וְטַעֲנֹותֵיהֶן שֶׁיְכֹולֹות לִטְעֹון.
וּמְדַבְּרִים בָּזֶה תַּנָאִים ואַמֹורָאִים וְהַגְאֹונִים שֶׁכּוּלָם הֵם בַּעֲלֵי הַשְׂכָּלָה מוּפְלָגָה, וְהַתֹּורָה הִיא תֹּורַת אֶמֶת, וְהַלֹא הָאִשָׁה אֵינָה בְּעֶרֶך לִטְעֹון טַעֲנֹות אֵלוּ.
אַבָל הָאֶמֶת הוּא, דְכַּאַשֶר הָעִנְיַן נֹוגֵע הִנֵה גַם חַלוּשֵׁי הַדַעַת מַמְצִיאִים שִׂכְלִיִים עַמוּקִים.