יז אלול
רַבֵּינוּ הַזָקֵן הָיָ' בְּעַצְמֹו הַקֹורֵא בַּתֹּורָה.
פַּעֲם אַחַת לֹא הָיָ' בְּלִיָאזְנָא שַׁ"פַּ (שַׁבַּת פַּרְשַׁת) תָּבֹא, וְשָׁמַע אַדְמוּ"ר (אַדֹונֵינוּ מֹורֵינוּ וְרַבֵּינוּ) הָאֶמְצָעִי - וְהוּא עֹודֶנוּ נַעַר קֹודֶם הַבַּר מִצְוָה - הַקְרִיאָה מֵאַחַר.
הָעַגְמַת נֶפֶשׁ מְהַקְלָלֹות שֶׁבְּתֹּוכָחָה הֵבִיאָתֹו לִכְאֵב לֵב, עַד שֶׁבְּיֹוהַכְּ"פֻּ (שֶׁבְּיֹום הַכִּיפּוּרִים) נִסְתַּפֵּק רַבֵּינוּ הַזָקֵן אִם יוּכַל לְהִתְעַנֹות.
כְּשֶשָאַלוּ אֶת אְַדהָאֶ"מְ (אַדֹונֵינוּ מֹורֵינוּ וְרַבֵּינוּ הָאֶמְצָעִי) הַרֵי בְּכָל שָׁנָה קֹורִים פַּרְשָׁה זוּ, עָנָה: כְּשֶׁאַבָּא קֹורֵא הֶערְט זִיך נִיט קֵיין קְלָלֹות.