החילוק בין פירש"י (כו, ב) והמדרש (ב"ר פס"ד, ג) אם האיסור על יצחק לצאת לחו"ל הוא מדין עולה הנפסלת ביוצא" רש"י והמדרש לשיטתם באופן הבעלות על א"י (וקדושתה) בזמן האבות
"הקב"ה צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם" (רש"י ריש פרשתנו) - הדמיון בין עבודת יצחק ועבודת אברהם. אף שאברהם מדתו חסד ויצחק מדתו גבורה, הטעם שיצחק נקרא ע"ש השמחה (רש"י לך יז, יט . וירא כא, ו)
ביאור דברי ר' יהודה החסיד (הובאו במדבר קדמות להחיד"א בתחלתו) שט"ו שנים למדו האבות תורה ביחד בכל יום ט"ו שעות, ובס' חסידים (סי' קס"ה) שעסקן בעבודת ה' כל כ"ד שעות היום.ותיווך החיד"א דט"ו שעות למדו תורה וט' שעות עסוק בתפלה דוגמת התחברות זו בג' אבות החסידות - הבעש"ט הרב המגיד ממעזריטש ואדמו"ר הזקן
ההבדל בדברי המשנה (סוף קידושין) "עשה א"א את כל התורה כולה עד שלא ניתנה", ומאמרו של רב (יומא כח, ב) "קיים אברהם אבינו כה"ת כולה": דוגמת שני אופנים הנ"ל בתומ"צ דאברהם בלימוד התורה שלנו (אחרי מ"ת)
פרש"י סוף פרשתנו ד"ה על נשיו - "הוסיף רשעה על רשעתו כו'", השינוי בין שיטת רש"י ושיטת המד"ר כאן בטיב רשעתו של עשו בלקיחת מחלת וכן אם מחלת היתה מרשעת. ההוראה בגודל הזהירות מענין ה"צביעות" ורע הנעלם וביאור במאמר אדה"ז (מאמרים הקצרים ע תנב) בטעם אריכות גלות זה האחרון