מעט ביאור על זאת חנוכת המזבח
עיין בפי' הרמ"ז בזהר פ' אמור דפ"ט א': דשמן המשחה הוא ממו"ס[1], והריח שבו הוא מבחינת גבורה דע"י[2] המלובש במו"ס כו'. ועמ"ש ע"פ: לריח שמניך. ובביאור ע"פ: מי יתנך כאח לי, בפ' תרומה.
והנה מבואר במ"א, באגה"ק ד"ה למה נסמכה פ' מרים: שע"י העלאת מ"ן של הקרבנות שע"ג המזבח נמשכים ויורדים מ"ד מבחי' אדם שעל הכסא הנק' ז"א דאצילות. וזהו ענין אכילת מזבח, שממשיך מ"ד מבחי' א"פ.
וענין הקטרת שהוא הריח שהוא עולה עד בחי' חוטמא דעתיק, כמ"ש ע"פ: אריתי מורי, זהו העלאת מ"ן לבחי' המקיף: המלך המרומם לבדו כו' והמתנשא מימות עולם.
וענין שמן המשחה שהוא תערובות פנימי ומקיף, היינו כמ"ש: כשמן הטוב כו' יורד על הזקן כו', שנמשך ממזלות דנפקי ממו"ס שבו מלובש גבורה דע"י כנ"ל.
ויש להעיר לענין תערובות בחי' פנימי ומקיף, מענין רקיע השביעי הנקרא ערבות (פ"ב דחגיגה י"ב ב'). שפי' בפרדס ערך ערבות ע"ש שבו מתערבים חו"ג יחד. וכ"כ בזח"ב קס"ה א'. והוא ע"ד: עושה שלום במרומיו - שמחבר שני הפכים כו' מלך שהשלום שלו.
והיינו לפי כי רקיע זה השביעי הוא ענין היכל השביעי היכל קדה"ק שכולל ג' ראשונות. וכמ"ש במא"א אות ע' סנ"ח.
וז"ש: סולו לרוכב בערבות ביה שמו כו'[3], שהוא בחי' שלמעלה מהמדות: דלאו מכל אלין מדות איהו כלל, ע"כ מתבטלים שם המדות והיו לאחדים. וכמ"ש: לך ה' הגדולה והגבורה כו'.
ועד"ז יש לומר בענין פי' תערובות פנימי ומקיף ע"י: כי גאה גאה כו', שמקיפים ופנימיים שוים לפניו.
ועמש"ל בביאור ע"פ: נשא את ראש בני גרשון, בענין יד הרמה שמחבר השני ידות, שהם חו"ג כו' ע"ש.
וזהו ג"כ פי' מ"ש גבי קטרת: ממולח טהור קדש. ופי' הגאון החסיד מוהר"ר פנחס ז"ל הלוי האב"ד דק"ק פפד"מ תלמידו של הה"מ נ"ע בספרו פנים יפות על התורה וז"ל: פי' התרגום מערב דכי קודשא - והוא כי חכמה נקראת קדש ובינה היא בחינת טהור והם תרין ריעין דלא מתפרשין עכ"ל.
ועמ"ש בפי': נשמה שנתתה בי טהורה היא, ועלייתה לבחינת קדש ע"י: אשר קדשנו במצותיו בד"ה ושמתי כדכד, ובד"ה שבת שבתון. ומשם יובן פי': מערב טהור קדש - שהוא קרוב לענין הנ"ל בתערובות הפנימי והמקיף.
וזהו ענין: ביום המשח ואחרי המשח - שבקטרת והבאת קערות, שהוא בחי' העלאת מ"ן להמשיך האור מקיף, כתיב: ביום המשח - לפי ששמן המשחה הוא ג"כ מבחי' מו"ס דעתיק א"כ הכל בחי' א'.
משא"כ אכילת מזבח שממשיך מ"ד מבחי' ז"א, לכך נאמר ע"ז: אחרי המשח כו'.
וע' בזהר פ' וארא דכ"ד ע"ב מענין: כל הבקר לעולה שנים עשר, ובפ' בהעלותך דקנ"א סע"א. ועיין עוד מ"ש בפ' צו ע"פ זה קרבן אהרן כו' ביום המשח אותו: