המצווה הרכ"ו
הציווי שנצטווינו להרוג את העוברים על מקצת המצוות - בסיף.
והוא אמרו יתעלה: "נקם ינקם" (שמות כא, כ).
ונעיר במצוות לא תעשה על המצוות שחייבים עליהן התזת הראש.
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ז' ממסכת סנהדרין.
המצווה הרכ"ז
הציווי שנצטווינו לחנוק את העוברים על מצוות מסוימות.
והוא אמרו יתעלה: "מות יומת" (שמות כא, טז).
ונעיר במצוות לא תעשה על המצוות שחייבים שעליהן חנק.
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ז' ממסכת סנהדרין.
המצווה הר"ל
הציווי שנצטווינו לתלות מקצת הרוגי בית דין.
והוא אמרו יתעלה: "ותלית אתו על עץ" (דברים כא, כב).
ונזכיר את המצוות שהעובר עליהן חייב תליה במצוות לא תעשה.
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ו' מסנהדרין.
המצווה הרל"א
הציווי שנצטווינו לקבור הרוגי בית דין ביום הריגתם.
והוא אמרו יתעלה: "כי קבור תקברנו (דברים פרק כא, כג) - מצוות עשה".
וכך הוא הדין בשאר מתים, כלומר: שיקבר כל מת מישראל ביום מותו.
ולפיכך קוראים למת שאין לו מי שיתעסק בקבורתם - מת מצווה.
עניינו: המת שמצווה על כל אחד לקברו, לפי שאמר יתעלה: "כי קבור תקברנו".
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ו' מסנהדרין.
המצווה הס"ו
האזהרה שהזהרנו מלעזוב התלוי, לן על עצו, כדי שלא תבוא על ידי כך ברכת השם במחשבה כשיראה.
כי אנו לא נתלה זולת מגדף ועובד עבודה זרה, שגם בו נאמר: "את ה' הוא מגדף" (במדבר טו, ל).
ולשון הלאו הזה הוא אמרו יתעלה: "לא תלין נבלתו על העץ" (דברים כא, כג).
ולשון ספרי:"לא תלין נבלתו על העץ - זו מצוות לא תעשה".
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ו' מסנהדרין.