המצווה המשלימה שמנים
הציווי שנצטווינו לפדות בכור אדם ולתן אותו הפדיון לכהן.
והוא אמרו יתעלה: "בכור בניך תתן לי" (שמות כב, כח).
ופרש איך תהיה נתינה זו: שנפדנו מן הכהן וכאילו כבר זכה בו, ונקנהו ממנו בחמישה סלעים.
והוא אמרו יתעלה: "אך פדה תפדה את בכור האדם" (במדבר יח, טו).
ומצווה זו היא מצוות פדיון הבן.
ואין הנשים חייבות בה.
אלא היא מצוות הבן על האב.
כמו שנתבאר בקדושין.
וכבר נתבארנו כל דיני מצווה זו במסכת בכורות.
המצווה הפ"א
הוא הציווי שנצטווינו לפדות פטר חמור בשה דווקא - אם לא יפדה אותו בשוויו - ויתן אותו השה לכהן.
והוא אמרו יתעלה: "ופטר חמור תפדה בשה" (שמות לד, כ).
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במסכת בכורות.
וגם היא אין הלויים חייבים בה.