המצווה הקל"ח
הציווי שנצטווינו שיחזרו כל הקניינים המכורים בשנה זו לבעליהם, ויצאו מתחת ידי הקונים, בלי דמים.
והוא אמרו יתעלה: "ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ" (ויקרא כה, כד).
וביאר לנו, שגאלה זו תהיה בשנה זו ואמר: "בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו" (ויקרא כה, יג).
וכבר פרט הכתוב דיני מצווה זו וביאר איך יהיה דין המוכר עם הקונה, אם הוא רוצה לפדות את אדמתו המכורה קדם שתחול שנת היובל.
וביאר גם כן שדין זה מיוחד לקרקעות שהן מחוץ לחומת העיר, ושהחצרות והבתים הבנויים בכפרים - כיון שלא נבנו מבפנים לחומה, הרי דינם כדין השדות והגנות.
והם בתי החצרים שעליהם אמר הכתוב: "על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביובל יצא" (ויקרא כה, לא).
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בערכים.
וגם היא אינה נוהגת אלא בארץ ישראל ובזמן שהיובל נוהג.
המצווה הקל"ט
הציווי שנצטווינו שתהא פדיית הקניינים המכורים מבפנים לחומת עיר, עד לסוף שנה אחת בלבד, ואחרי השנה יתקיימו בידי הקונה ולא יצאו ביובל.
והוא אמרו יתעלה: "ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה וגו'" (ויקרא כה, כט).
ומצווה זו היא דין בתי ערי חומה.
וכבר נתבארנו דיני מצווה זו במסכת ערכים.
והיא אינה נוהגת אלא בארץ.
Download Here
המצווה הרכ"ז
האזהרה שהזהרנו מלמכור אדמותינו בארץ כנען לצמיתות.
והוא אמרו: "והארץ לא תמכר לצמתת" (ויקרא כה, כג).
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בסוף ערכין.