המצווה הרל"ט
הציווי שנצטווינו בדין הגונב, שנגבה ממנו תשלומי כפל, או תשלומי ארבעה וחמשה, או נהרגנו אם בא במחתרת, או נמכרנו, וכל עונשי הגנב בכלל כמו שביאר הכתוב.
וכבר נתבארנו כל משפטי דין זה בפרק ז' מ[בבא] קמא ופרק ח' מסנהדרין ופרק ג' מ[בבא] מציעא, ובמקומות מעטים בכתובות וקדושין ושבועות.
המצווה הרמ"ד
האזהרה שהזהרנו מלגנוב ממון.
והוא אמרו: "לא תגנבו" (ויקרא יט, יא).
ובמכלתא:"לא תגנבו - הרי אזהרה לגונב ממון".
והעובר על לאו זה - חייב בתשלומין שהזכיר הכתוב: או תשלומי כפל, או תשלומי ארבעה וחמישה, או החזרת הקרן בלבד.
ובספרא:"לפי שנאמר בגנבה: 'שנים ישלם' (שמות כב, ג) למדנו עונש, אזהרה מנין? תלמוד לומר: 'לא תגנבו' על מנת למקט
- כלומר: כדי להרגיז את הנגנב ולהביאו במבוכה, ואחר כך תחזיר לו -
'לא תגנבו' על מנת לשלם לו תשלומי ארבעה וחמשה".
וכבר נתבארו דיני מצווה זו בפרק ז' מבבא קמא.