Rambam Safer Hamitzvot

המצווה הר"ח

הציווי שנצטווינו לצדק המשקלות והמאזנים והמידות ולהקפיד בדיוקם.

והוא אמרו יתעלה: "מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם" (ויקרא יט, לו).

ולשון ספרא:"מאזני צדק - צדק את המאזנים יפה יפה; וכבר ידעת, שאיפה מידת היבש; וההין - מידת הלח. וכל אלו ענינם אחד, אף על פי שנשתנו מיני המדות. לפי שהדבר הזה הנשקל או נמדד אינו אלא שיעור כמותו של דבר מסוים.

וכל הסוגים האלה, כלומר: המאזנים והמשקלות ומידות היבש ומידות הלח, נקראים: מידות.

והציווי, שנצטווינו להקפיד בדיוק השיעורין שמסכם עליהם בכל סוג מהם - נקרא: מצוות מידות.

ולשון ספרא: "על תנאי כך הוצאתי אתכם מארץ מצרים - על תנאי שתקבלו עליכם מצוות מידות, שכל המודה במצוות מידות מודה ביציאת מצרים; וכל הכופר במצוות מידות כופר ביציאת מצרים".

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בפרק ה' מ[בבא] בתרא.

המצווה הרע"א

האזהרה שהזהרנו מלרמות במדידת הקרקעות ובמידות ובמשקלות.

והוא אמרו: "לא תעשו עול במשפט במידה במשקל ובמשורה" (ויקרא יט, לה).

עניין הפסוק כפי שבא בקבלה: לא תעשו עוול במשפט המידה.

והוא אמרם בביאור עניין לאו זה: "'לא תעשו עול במשפט', אם לדין - כבר אמור; אם כן למה נאמר במשפט? מלמד שהמודד נקרא דין".

ושם אמרו: "במדה, זו מדידת הארץ.

כלומר מדידתה ותשברתה שיעשה את זה כפי מה שמחייבים מופתי ההנדסה בדיוק המידות וידיעת הדרכים הנכונים בהם, ואל יעשה את זה בדרכי השערה שאין בהם אמת כדרך שעושים רב הפקידים.

ו"משקל', - כולל המשקלות והמאזנים.

המצווה הרע"ב

האזהרה שהזהרנו מלהחזיק משקלות ומידות חסרים אצלנו בבתינו ואף על פי שלא נשתמש בהם במקח וממכר.

והוא אמרו יתעלה: "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה" (דברים כה, יג), וכן איפה ואיפה.

ולשון גמרא בבא בתרא: "אסור לאדם שישהה מידה חסרה או יתרה בתוך ביתו ואפילו היא עביט של מימי רגלים".

ואל תחשוב שאמרו: "לא יהיה לך איפה ואיפה, ולא יהיה לך אבן ואבן" - שתי מצוות.

לפי ששני הלאווין נאמרו להשלמת דיני המצווה, כדי לכלול שני מיני המדידה שהם המשקל והמידה, כאילו אמר: "לא יהיו לך שתי מדות לא במשקל ולא במידה".

כדרך שביארנו במצוות עשה.

ואמרו: "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן לא יהיה לך איפה ואיפה", כמו אמרו:"לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך" (דברים כג, כ), שהוא לאו אחד, שכלל בו מינים רבים שדן בכולם עניין אחד עצמו.

ואין המצוות מתרבות בכפל "ולא" אם העניין אחד, כמו שהקדמנו בכלל התשיעי.

וכבר קדם לך דומה לזה במצווה המשלימה מאתים ממצוות לא תעשה, והוא אמרו: "ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר".