(א) כֵּיצַד מַפְרִישִׁין הַבִּכּוּרִים?

יוֹרֵד אָדָם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ,

וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה,

אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּכֵּר,

רִמּוֹן שֶׁבִּכֵּר,

קוֹשְׁרוֹ בְּגֶמִי וְאוֹמֵר:

הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:

אַף עַל פִּי כֵן, חוֹזֵר וְקוֹרֵא אוֹתָם בִּכּוּרִים מֵאַחַר שֶׁיִּתָּלְשׁוּ מִן הַקַּרְקַע:^[1]

(ב) כֵּיצַד מַעֲלִין אֶת הַבִּכּוּרִים?

כָּל הַעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד,

וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר,

וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים.

וְלַמַּשְׁכִּים הָיָה הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר:

"קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן, אֶל בֵּית ה' אֱלֹהֵינוּ":

(ג) הַקְּרוֹבִים מְבִיאִים הַתְּאֵנִים וְהָעֲנָבִים,

וְהָרְחוֹקִים מְבִיאִים גְּרוֹגְרוֹת וְצִמּוּקִים.

וְהַשּׁוֹר הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם,

וְקַרְנִיו מְצֻפּוֹת זָהָב,

וַעֲטָרָה שֶׁל זַּיִּת בְּרֹאשׁוֹ.

הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם,

עַד שֶׁמַּגִּיעִים קָרוֹב לְירוּשָׁלַיִם.

הִגִּיעוּ קָרוֹב לִירוּשָׁלַיִם,

שָׁלְחוּ לִפְנֵיהֶם,

וְעִטְּרוּ אֶת בִּכּוּרֵיהֶם.

הַפַּחוֹת, הַסְּגָנִים וְהַגִּזְבָּרִים יוֹצְאִים לִקְרָאתָם.

לְפִי כְּבוֹד הַנִּכְנָסִים הָיוּ יוֹצְאִים.

וְכָל בַּעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹמְדִים לִפְנֵיהֶם וְשׁוֹאֲלִין בִּשְׁלוֹמָם:

אַחֵינוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם פְּלוֹנִי, בָּאתֶם [נ"א: בֹּאֲכֶם] לְשָׁלוֹם:

(ד) הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵיהֶם, עַד שֶׁמַּגִּיעִין לְהַר הַבַּיִת.

הִגִּיעוּ לְהַר הַבַּיִת,

אֲפִלּוּ אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ נוֹטֵל הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ וְנִכְנָס,

עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָעֲזָרָה.

הִגִּיעַ לָעֲזָרָה וְדִבְּרוּ הַלְוִיִּם בְּשִׁיר:

"אֲרוֹמִמְךָ יְיָ כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי" (תהלים ל):

(ה) הַגּוֹזָלוֹת שֶׁעַל גַּבֵּי הַסַּלִּים, הָיוּ עוֹלוֹת;

וּמַה שֶּׁבְּיָדָם, נוֹתְנִים לַכֹּהֲנִים:

(ו) עוֹדֵהוּ הַסַּל עַל כְּתֵפוֹ,

קוֹרֵא מֵ"הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַייָ אֱלֹהֶיךָ" (דברים כו), עַד שֶׁגּוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה.

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

עַד "אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי".

הִגִּיעַ לַאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי,

מוֹרִיד הַסַּל מֵעַל כְּתֵפוֹ וְאוֹחֲזוֹ בְּשִׂפְתוֹתָיו,

וְכֹהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחְתָּיו וּמְנִיפוֹ,

וְקוֹרֵא מֵאֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי עַד שֶׁהוּא גוֹמֵר כָּל הַפָּרָשָׁה.

וּמַנִּיחוֹ בְּצַד הַמִּזְבֵּחַ,

וְהִשְׁתַּחֲוָה וְיָצָא:

(ז) בָּרִאשׁוֹנָה, כָּל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לִקְרוֹת, קוֹרֵא;

וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִקְרוֹת, מַקְרִין אוֹתוֹ.

נִמְנְעוּ מִלְּהָבִיא.

הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ מַקְרִין אֶת מִי שֶׁיּוֹדֵעַ וְאֶת מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ:

(ח) הָעֲשִׁירִים מְבִיאִים בִּכּוּרֵיהֶם בִּקְלָתוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב.

וְהָעֲנִיִּים מְבִיאִין אוֹתָם בְּסַלֵּי נְצָרִים שֶׁל עֲרָבָה קְלוּפָה,

וְהַסַּלִּים וְהַבִּכּוּרִים נִתָּנִין לַכֹּהֲנִים:

(ט) רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נַנָּס אוֹמֵר:

מְעַטְּרִין אֶת הַבִּכּוּרִים חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים.

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:

אֵין מְעַטְּרִין אֶת הַבִּכּוּרִיּם אֶלָּא מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים:

(י) רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בַּבִּכּוּרִים:

הַבִּכּוּרִים, וְתוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים, וְעִטּוּר הַבִּכּוּרִים.

תּוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים, מִין בְּמִינוֹ;

וְעִטּוּר הַבִּכּוּרִים, מִיּן בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ.

תּוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים נֶאֱכֶלֶת בְּטָהֳרָה, וּפְטוּרָה מִן הַדְּמַאי;

וְעִטּוּר הַבִּכּוּרִים חַיָּב בִּדְמַאי:

(יא) אֵימָתַי אָמְרוּ תּוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים כַּבִּכּוּרִים?

בִּזְמַן שֶׁהִיא בָּאָה מִן הָאָרֶץ;

וְאִם אֵינָהּ בָּאָה מִן הָאָרֶץ, אֵינָהּ כַּבִּכּוּרִים:

(יב) לָמָּה אָמְרוּ: הַבִּכּוּרִים כְּנִכְסֵי כֹּהֵן?

שֶׁהוּא קוֹנֶה מֵהֶם עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵאָה,

וּבַעַל חוֹב נוֹטְלָן בְּחוֹבוֹ, וְהָאִשָּׁה בִּכְתֻבָּתָהּ,

כְּסֵפֶר תּוֹרָה.

וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

אֵין נוֹתְנִין אוֹתָם אֶלָּא לְחָבֵר בְּטוֹבָה.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:

נוֹתְנִין אוֹתָם לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְהֵם מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶם,

כְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ: