הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֵּרֶק י

א אַל יֹאמַר אָדָם הֲרֵינִי עוֹשֶׂה מִצְווֹת הַתּוֹרָה וְעוֹסֵק בְּחָכְמָתָהּ, כְּדֵי שֶׁאֲקַבַּל הַבְּרָכוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה אוֹ כְּדֵי שֶׁאֶזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא; וְאֶפְרֹשׁ מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁהִזְהִירָה תּוֹרָה מֵהֶן, כְּדֵי שֶׁאִנָּצֵל מִן הַקְּלָלוֹת הַכְּתוּבוֹת בַּתּוֹרָה אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא אִכָּרֵת מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. אֵין רָאוּי לַעֲבֹד אֶת ה', עַל דֶּרֶךְ זוֹ: שֶׁהָעוֹבֵד עַל דֶּרֶךְ זוֹ, הוּא עוֹבֵד מִיִּרְאָה; וְאֵינָהּ מַעֲלַת הַנְּבִיאִים, וְלֹא מַעֲלַת הַחֲכָמִים. וְאֵין עוֹבֵד אֶת ה' עַל דֶּרֶךְ זוֹ, אֵלָא עַמֵּי הָאָרֶץ וְהַנָּשִׁים וְהַקְּטַנִּים, שֶׁמְּחַנְּכִין אוֹתָן לַעֲבֹד מִיִּרְאָה, עַד שֶׁתִּרְבֶּה דַּעְתָּן וְיַעַבְדוּ מֵאַהֲבָה.

ב הָעוֹבֵד מֵאַהֲבָה, עוֹסֵק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת וְהוֹלֵךְ בִּנְתִיבוֹת הַחָכְמָה--לֹא מִפְּנֵי דָּבָר בָּעוֹלָם, לֹא מִפְּנֵי יִרְאַת הָרָעָה, וְלֹא כְּדֵי לִירָשׁ הַטּוֹבָה: אֵלָא עוֹשֶׂה הָאֱמֶת, מִפְּנֵי שְׁהוּא אֱמֶת; וְסוֹף הַטּוֹבָה לָבוֹא בִּכְלָל. וּמַעֲלָה זוֹ הִיא מַעֲלָה גְּדוֹלָה עַד מְאוֹד, וְאֵין כָּל חָכָם זוֹכֶה לָהּ. וְהִיא מַעֲלַת אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁקְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֲבוֹ לְפִי שֶׁלֹּא עָבַד אֵלָא מֵאַהֲבָה. וְהִיא הַמַּעֲלָה שֶׁצִּוָּנוּ בָּהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאָהַבְתָּ, אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ, וּבְכָל-מְאֹדֶךָ" (דברים ו,ה). וּבִזְמָן שֶׁיֶּאֱהַב אֶת ה' אַהֲבָה הָרְאוּיָה, מִיָּד יַעֲשֶׂה כָּל הַמִּצְווֹת מֵאַהֲבָה.

ג וְכֵיצַד הִיא הָאַהֲבָה הָרְאוּיָה: הוּא שֶׁיֶּאֱהַב אֶת ה' אַהֲבָה גְּדוֹלָה יְתֵרָה רַבָּה, עַזָּה עַד מְאוֹד, עַד שֶׁתְּהֶא נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּאַהֲבַת ה', וְנִמְצָא שׁוֹגֶה בָּהּ תָּמִיד--כְּאֵלּוּ חוֹלֵי הָאַהֲבָה, שְׁאֵין דַּעְתָּם פְּנוּיָה מֵאַהֲבַת אוֹתָהּ אִשָּׁה שְׁהוּא שׁוֹגֶה בָּהּ תָּמִיד, בֵּין בְּשָׁכְבוֹ בֵּין בְּקוּמוֹ, בֵּין בְּשָׁעָה שְׁהוּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה. יָתֵר מִזֶּה תִּהְיֶה אַהֲבַת ה' בְּלֵב אוֹהֲבָיו, וְשׁוֹגִים בָּהּ תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ, "בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ" (דברים ו,ה; דברים י,יב; דברים ל,ו). וְהוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אוֹמֵר דֶּרֶךְ מָשָׁל, "כִּי-חוֹלַת אַהֲבָה, אָנִי" (שיר השירים ב,ה); וְכָל שִׁיר הַשִּׁירִים מָשָׁל הוּא לְעִנְיָן זֶה.

ד אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁמֶּא תֹּאמַר הֲרֵינִי לָמֵד תּוֹרָה בִּשְׁבִיל שֶׁאֶהְיֶה עָשִׁיר, בִּשְׁבִיל שֶׁאִקָּרֵא רִבִּי, בִּשְׁבִיל שֶׁאֲקַבַּל שָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא; תִּלְמֹד לוֹמַר, "לְאַהֲבָה אֶת-ה'" (דברים יא,יג; ועוד)--כָּל שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים, לֹא תַעֲשׂוּ אֵלָא מֵאַהֲבָה. וְעוֹד אָמְרוּ חֲכָמִים, "בְּמִצְו‍ֹתָיו, חָפֵץ מְאֹד" (תהילים קיב,א)--"בְּמִצְו‍ֹתָיו", וְלֹא בִּשְׂכַר מִצְווֹתָיו. וְכֵן הָיוּ גְּדוֹלֵי הַחֲכָמִים מְצַוִּים לִנְבוֹנֵי תַּלְמִידֵיהֶם וּמַשְׂכִּילֵיהֶם בַּיֵּחוּד, אַל תִּהְיוּ כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁים אֶת הָרָב עַל מְנָת לְקַבַּל טוֹבָה; אֵלָא הֱיוּ כַּעֲבָדִים הַמְּשַׁמְּשִׁים אֶת הָרָב עַל מְנָת שֶׁלֹּא לְקַבַּל כְּלוּם--אֵלָא מִפְּנֵי שְׁהוּא הָרָב, רָאוּי לְשַׁמְּשׁוֹ: כְּלוֹמַר, עִבְדוּ מֵאַהֲבָה.

ה כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְקַבַּל שָׂכָר, אוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא תַגִּיעַ עָדָיו פֻּרְעָנוּת--הֲרֵי זֶה עוֹסֵק בָּהּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. וְכָל הָעוֹסֵק בָּהּ לֹא לְיִרְאָה, וְלֹא לְקַבַּל שָׂכָר, אֵלָא מִפְּנֵי אַהֲבַת אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ שֶׁצִּוָּה בָּהּ--הֲרֵי זֶה עוֹסֵק בָּהּ לִשְׁמָהּ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים, לְעוֹלָם יַעְסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה, אַפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ--שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, בָּא לִשְׁמָהּ. לְפִיכָּךְ כְּשֶׁמְּלַמְּדִין אֶת הַקְּטַנִּים וְאֶת הַנָּשִׁים וּכְלָל עַמֵּי הָאָרֶץ, אֵין מְלַמְּדִין אוֹתָן אֵלָא לַעֲבֹד מִיִּרְאָה וּכְדֵי לְקַבַּל שָׂכָר, עַד שֶׁתִּרְבֶּה דַּעְתָּן וְיִתְחַכְּמוּ חָכְמָה יְתֵרָה, מְגַּלִּין לָהֶן רָז זֶה מְעַט מְעַט; וּמַרְגִּילִין אוֹתָן לְעִנְיָן זֶה בְּנַחַת, עַד שֶׁיַּשִּׂיגוּהוּ וְיֵדָעוּהוּ וְיַעַבְדוּ מֵאַהֲבָה.

ו דָּבָר יָדוּעַ וּבָרוּר שְׁאֵין אַהֲבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִקְשֶׁרֶת בְּלִבּוֹ שֶׁלָּאָדָם, עַד שֶׁיִּשְׁגֶּה בָּהּ תָּמִיד כָּרָאוּי וְיַעֲזֹב כָּל שֶׁבָּעוֹלָם חוּץ מִמֶּנָּה כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה וְאָמַר "בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ" (דברים ו,ה; דברים י,יב; דברים ל,ו): אֵלָא בְּדֵעָה שֶׁיֵּדָעֵהוּ. וְעַל פִּי הַדֵּעָה--עַל פִּי הָאַהֲבָה--אִם מְעַט מְעַט, וְאִם הַרְבֵּה הַרְבֵּה. לְפִיכָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם לְיַחַד עַצְמוֹ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל בְּחָכְמוֹת וּתְבוּנוֹת הַמּוֹדִיעִין לוֹ אֶת קוֹנוֹ כְּפִי כּוֹחַ שֶׁיֵּשׁ בָּאָדָם לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה.

בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּסַיְּעַן.

נִגְמַר סֵפֶר רִאשׁוֹן, בְּעֶזְרַת שַׁדַּי.

וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁלְּסֵפֶר זֶה, שִׁשָּׁה וְאַרְבָעִים פְּרָקִים:

הִלְכּוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה, עֲשָׂרָה פְּרָקִים;

הִלְכּוֹת דֵּעוֹת, שִׁבְעָה פְּרָקִים;

הִלְכּוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה, שִׁבְעָה פְּרָקִים;

הִלְכּוֹת עֲבוֹדָה זָרָה, שְׁנֵים עָשָׂר פְּרָקִים;

הִלְכּוֹת תְּשׁוּבָה, עֲשָׂרָה פְּרָקִים.