הלכות תפילה וברכת כהנים
יש בכללן שתי מצוות עשה: אחת לעבוד את יי בתפילה בכל יום, שנייה לברך כהנים את ישראל בכל יום.
וביאור שתי מצוות אלו בפרקים אלו
הִלְכוֹת תְּפִלָּה פֵּרֶק א
א מִצְוַת עֲשֵׂה לְהִתְפַּלַּל בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמָר: "וַעֲבַדְתֶּם, אֵת ה' אֱלֹהֵיכֶם" (שמות כג,כה): מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ--הִיא תְּפִלָּה, וְנֶאֱמָר: "וּלְעָבְדוֹ, בְּכָל-לְבַבְכֶם" (דברים יא,יג); אָמְרוּ חֲכָמִים, אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב, זוֹ הִיא תְּפִלָּה.
ב וְאֵין מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת מִן הַתּוֹרָה, וְלֹא מִשְׁנֵה הַתְּפִלָּה הַזֹּאת מִן הַתּוֹרָה. וְאֵין לַתְּפִלָּה זְמָן קָבוּעַ מִן הַתּוֹרָה: וּלְפִיכָּךְ נָשִׁים וַעֲבָדִים חַיָּבִין בַּתְּפִלָּה, לְפִי שְׁהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלֹּא הַזְּמָן גְּרָמָהּ. אֵלָא חִיּוּב מִצְוָה זוֹ, כָּךְ הוּא - שֶׁיְּהֶא אָדָם מִתְפַּלֵּל וּמִתְחַנֵּן בְּכָל יוֹם, וּמַגִּיד שְׁבָחוֹ שֶׁלּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַחַר כָּךְ שׁוֹאֵל צְרָכָיו שְׁהוּא צָרִיךְ לָהֶן בְּבַקָּשָׁה וּבִתְחִנָּה, וְאַחַר כָּךְ נוֹתֵן שְׁבָח וְהוֹדָיָה לַה' עַל הַטּוֹבָה שֶׁהִשְׁפִּיעַ לוֹ: כָּל אֶחָד כְּפִי כּוֹחוֹ.
ג אִם הָיָה רָגִיל - מַרְבֶּה בִּתְחִנָּה וּבַקָּשָׁה. וְאִם הָיָה עֲרַל שְׂפָתַיִם - מְדַבֵּר כְּפִי יָכְלוֹ וּבְכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה. וְכֵן מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת, כָּל אֶחָד וְאֶחָד כְּפִי יְכָלְתּוֹ. יֵשׁ שֶׁמִּתְפַּלֵּל פַּעַם אַחַת בַּיּוֹם, וְיֵשׁ שֶׁמִּתְפַּלֵּל פְּעָמִים הַרְבֵּה. וְהַכֹּל הָיוּ מִתְפַּלְּלִים נֹכַח הַמִּקְדָּשׁ, בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּהְיֶה. וְכֵן הָיָה הַדָּבָר תָּמִיד מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, עַד עֶזְרָא.
ד כֵּיוָן שֶׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל בִּימֵי נְבוּכַדְנֶאצַּר הָרָשָׁע, נִתְעָרְבוּ בְּפָרַס וְיָוָן וּשְׁאָר הָאֻמּוֹת, וְנֻלְּדוּ לָהֶם בָּנִים בְּאַרְצוֹת הַגּוֹיִים; וְאוֹתָן הַבָּנִים נִתְבַּלְבְּלָה שְׂפָתָם, וְהָיְתָה שְׂפַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְעֹרֶבֶת מִלְּשׁוֹנוֹת הַרְבֵּה. וְכֵיוָן שֶׁהָיָה מְדַבֵּר, אֵינוּ יָכוֹל לְדַבַּר כָּל צְרָכָיו בְּלָשׁוֹן אַחַת אֵלָא בְּשִׁבּוּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר: "וּבְנֵיהֶם, חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדּוֹדִית, וְאֵינָם מַכִּירִים, לְדַבֵּר יְהוּדִית--וְכִלְשׁוֹן, עַם וָעָם" (נחמיה יג,כד). וּמִפְּנֵי זֶה, כְּשֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן מִתְפַּלֵּל, תִּקְצַר לְשׁוֹנוֹ לִשְׁאֹל חֲפָצָיו אוֹ לְהַגִּיד שְׁבָח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, עַד שֶׁיְּעָרַב עִמָּהּ לְשׁוֹנוֹת אֲחֵרוֹת. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה עֶזְרָא וּבֵית דִּינוֹ כָּךְ, עָמְדוּ וְתִקְּנוּ לָהֶם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְּרָכוֹת עַל הַסֵּדֶר. שָׁלוֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת, שְׁבָח לַה'; וְשָׁלוֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת, הוֹדָיָה; וְאֶמְצָעִיּוֹת, יֵשׁ בָּהֶן שְׁאֵלַת כָּל הַדְּבָרִים שְׁהֶן כְּמוֹ אָבוֹת לְכָל חֶפְצֵי אִישׁ וְאִישׁ, וּלְצָרְכֵּי הַצִּבּוּר, כֻּלָּם--כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עֲרוּכוֹת בְּפִי הַכֹּל, וְיִלְמְדוּ אוֹתָם בִּמְהֵרָה, וְתִהְיֶה תְּפִלַּת אֵלּוּ הָעִלְּגִים תְּפִלָּה שְׁלֵמָה, כִּתְפִלַּת בַּעַל הַלָּשׁוֹן הַצֶּחָה. וּמִפְּנֵי עִנְיָן זֶה, תִּקְּנוּ כָּל הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת הַסְּדוּרוֹת בְּפִי כָּל יִשְׂרָאֵל--כְּדֵי שֶׁיְּהֶא כָּל עִנְיַן בְּרָכָה, עָרוּךְ בְּפִי הָעִלֵּג.
ה וְכֵן תִּקְּנוּ שֶׁיְּהֶא מִנְיַן הַתְּפִלּוֹת, כְּמִנְיַן הַקָּרְבָּנוֹת--שְׁתֵּי תְּפִלּוֹת בְּכָל יוֹם, כְּנֶגֶד שְׁנֵי תְּמִידִין. וְכָל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קָרְבַּן מוּסָף, תִּקְּנוּ בּוֹ תְּפִלָּה שְׁלִישִׁית כְּנֶגֶד קָרְבַּן מוּסָף. וּתְפִלָּה שֶׁכְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁלְּבֹקֶר, הִיא הַנִּקְרֵאת תְּפִלַּת הַשַּׁחַר; וּתְפִלָּה שֶׁכְּנֶגֶד תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם, הִיא הַנִּקְרֵאת תְּפִלַּת מִנְחָה; וּתְפִלָּה שֶׁכְּנֶגֶד הַמּוּסָפִין, הִיא הַנִּקְרֵאת תְּפִלַּת הַמּוּסָפִין.
ו וְכֵן הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֶא אָדָם מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה אַחַת בַּלַּיְלָה, שֶׁהֲרֵי אֵבָרֵי תָּמִיד שֶׁלְּבֵין הָעַרְבַּיִם מִתְאַכְּלִין וְהוֹלְכִין כָּל הַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמָר "הִיא הָעֹלָה . . ." (ויקרא ו,ב), כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמָר "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם, אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה; וַיִּשְׁמַע קוֹלִי" (תהילים נה,יח). וְאֵין תְּפִלַּת עַרְבִּית חוֹבָה, כִּתְפִלַּת שַׁחְרִית וּמִנְחָה; וְאַף עַל פִּי כֵן נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם לְהִתְפַּלַּל עַרְבִּית, וְקִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם כִּתְפִלַּת חוֹבָה.
ז וְכֵן תִּקְּנוּ תְּפִלָּה אַחַר תְּפִלַּת הַמִּנְחָה סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, בְּיוֹם הַתַּעְנִית בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹסִיף תְּחִנָּה וּבַקָּשָׁה, מִפְּנֵי הַתַּעְנִית; וְזוֹ הַתְּפִלָּה נִקְרֵאת תְּפִלַּת נְעִילָה, כְּלוֹמַר נִנְעֲלוּ שַׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם בְּעַד הַשֶּׁמֶשׁ וְנִסְתְּרָה, לְפִי שְׁאֵין מִתְפַּלְּלִין אוֹתָהּ, אֵלָא סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה.
ח נִמְצְאוּ הַתְּפִלּוֹת בְּכָל יוֹם--שָׁלוֹשׁ, עַרְבִּית וְשַׁחְרִית וּמִנְחָה; וּבְשַׁבָּתוֹת וּבְמוֹעֲדִים וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים--אַרְבַּע, שָׁלוֹשׁ שֶׁלְּכָל יוֹם וּתְפִלַּת הַמּוּסָפִין; וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים--חָמֵשׁ, אַרְבַּע אֵלּוּ וּתְפִלַּת נְעִילָה.
ט תְּפִלּוֹת אֵלּוּ--אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן, אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן: אִם רָצָה אָדָם שֶׁיִּתְפַּלַּל כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. וְכָל אוֹתָן הַתְּפִלּוֹת שֶׁיּוֹסִיף, כְּמוֹ מַקְרִיב נְדָבוֹת. לְפִיכָּךְ צָרִיךְ שֶׁיְּחַדַּשׁ דָּבָר בַּתְּפִלָּה בְּכָל בְּרָכָה וּבְרָכָה מִן הָאֶמְצָעִיּוֹת, מֵעֵין הַבְּרָכָה, וְאִם חִדַּשׁ אַפִלּוּ בִּבְרָכָה אַחַת, דַּיּוֹ--כְּדֵי לְהוֹדִיעַ שְׁהִיא נְדָבָה, לֹא חוֹבָה. וְשָׁלוֹשׁ רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלוֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת--לְעוֹלָם אֵין מוֹסִיפִים בָּהֶן, וְלֹא פוֹחֲתִין מֵהֶן, וְאֵין מְשַׁנִּין בָּהֶן דָּבָר.
י אֵין הַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין תְּפִלַּת נְדָבָה, לְפִי שְׁאֵין הַצִּבּוּר מְבִיאִין קָרְבַּן נְדָבָה; וְלֹא יִתְפַּלַּל אַפִלּוּ יָחִיד מוּסָף שְׁתַּיִם, אַחַת חוֹבַת הַיּוֹם וְאַחַת נְדָבָה, לְפִי שְׁאֵין מִתְנַדְּבִין קָרְבַּן מוּסָף. וְיֵשׁ מִן הַגְּאוֹנִים, מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁאָסוּר לְהִתְפַּלַּל תְּפִלַּת נְדָבָה בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, לְפִי שְׁאֵין מַקְרִיבִין בָּהֶן נְדָבָה, אֵלָא חוֹבַת הַיּוֹם בִּלְבָד.