Enjoying this page?

006 - הִלְכוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה פֵּרֶק ו

הִלְכוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה פֵּרֶק ו

א יֵשׁ אַחִין שְׁהֶן רְאוּיִין לְיִבּוּם, אוֹ לַחֲלִיצָה; וְיֵשׁ אַחִין שְׁאֵינָן רְאוּיִין, לֹא לְיִבּוּם וְלֹא לַחֲלִיצָה, וְאֵין לָהֶן זִיקָה כְּלָל, אֵלָא יְבִמְתּוֹ מֻתֶּרֶת לְזָר. וְיֵשׁ אַחִין שְׁהֶן רְאוּיִין לַחֲלִיצָה, וְאֵינָן רְאוּיִין לְיִבּוּם; וְיֵשׁ אַחִין שְׁהֶן רְאוּיִין לְיִבּוּם, וְאֵינָן רְאוּיִין לַחֲלִיצָה.

ב וְאֵלּוּ שְׁאֵין לָהֶן זִיקָה כְּלָל--סְרִיס חַמָּה, וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס, מִפְּנֵי שְׁאֵינָן רְאוּיִין לְוֶלֶד, וְלֹא הָיְתָה לָהֶן שָׁעַת הַכֹּשֶׁר.

ג וְאֵלּוּ מְיַבְּמִין וְלֹא חוֹלְצִין--הַחֵרֵשׁ וְהַשּׁוֹטֶה וְהַקָּטָן, מִפְּנֵי שְׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לַחְלֹץ. וּכְשֶׁיְּיַבַּם הַחֵרֵשׁ, אֵינוּ מוֹצִיא לְעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁבְּעִילָתוֹ עוֹשָׂה אוֹתָהּ אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה, וְאֵין גֵּרוּשָׁיו גְּמוּרִין; וּבֶן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁיִּבַּם, אֵינוּ יָכוֹל לְגָרַשׁ עַד שֶׁיַּגְדִּיל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ד וְאֵלּוּ חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין--הַסְּפֵקוֹת כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה סְפֵק עֶרְוָה, וּפְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מִמִּינֵי הַסֵּרוּס, וְהַזָּקֵן בְּיוֹתֵר שֶׁתָּשַׁשׁ כּוֹחוֹ וְכָשַׁל; וְאִם בָּעַל סְרִיס אָדָם--קָנָה, שֶׁהֲרֵי הָיְתָה לָהֶן שָׁעַת הַכֹּשֶׁר, וּמוֹצִיא בְּגֶט, מִפְּנֵי שְׁהוּא אָסוּר לָבוֹא בַּקָּהָל. וְהַטֻּמְטוֹם חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם, מִפְּנֵי שְׁהוּא סָפֵק; וְאִם נִקְרַע וְנִמְצָא זָכָר--רָצָה חוֹלֵץ, רָצָה מְיַבֵּם. וּשְׁאָר כָּל הָאַחִין אוֹ חוֹלְצִין אוֹ מְיַבְּמִין.

ה יֵשׁ יְבָמוֹת שְׁהֶן רְאוּיוֹת לַחֲלִיצָה, אוֹ לְיִבּוּם; וְיֵשׁ יְבָמוֹת שְׁהֶן רְאוּיוֹת לְיִבּוּם, לֹא לַחֲלִיצָה; וְיֵשׁ יְבָמוֹת שְׁהֶן רְאוּיוֹת לַחֲלִיצָה, לֹא לְיִבּוּם; וְיֵשׁ יְבָמוֹת שְׁאֵינָן רְאוּיוֹת, לֹא לַחֲלִיצָה וְלֹא לְיִבּוּם, וְאֵין עֲלֵיהֶן זִיקָה כְּלָל, וּמֻתָּרוֹת לְהִנָּשֵׂא לְזָר.

ו וְאֵלּוּ שֶׁמִּתְיַבְּמוֹת וְלֹא חוֹלְצוֹת--הַחֵרֶשֶׁת וְהַשּׁוֹטָה וְהַקְּטַנָּה, לְפִי שְׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לִקְרוֹת וּלְהָבִין; וְאִם רָצָה הַיָּבָם לְגָרַשׁ אֶת הַחֵרֶשֶׁת בְּגֶט אַחַר שֶׁיִּבְעֹל אוֹתָהּ, הֲרֵי זֶה מְגָרֵשׁ.

ז וְאֵלּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת--אִסּוּרֵי לָאוִין, וְהַשְּׁנִיּוֹת, וְאִסּוּרֵי עֲשֵׂה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. וְכָל אִשָּׁה שְׁהִיא סְפֵק מְגֹרֶשֶׁת, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת--שֶׁמֶּא יִפְגַּע בְּעֶרְוָה, שֶׁאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁגֵּרְשָׁהּ אֲסוּרָה עָלָיו מִשּׁוֹם עֶרְוָה. אֲבָל מִי שְׁהִיא מְקֻדֶּשֶׁת לְאָחִיו בִּסְפֵק קִדּוּשִׁין--הֲרֵי הִיא כִּשְׁאָר כָּל הַיְּבָמוֹת, וְחוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת: שְׁאֵין כָּאן דָּבָר לָחוּשׁ לוֹ. וְכֵן אֵשֶׁת הַחֵרֵשׁ וּזְקֵנָה וַעֲקָרָה, הֲרֵי הֶן כִּשְׁאָר כָּל הַיְּבָמוֹת--רָצָה חוֹלֵץ, רָצָה מְיַבֵּם: שֶׁזְּקֵנָה וַעֲקָרָה, הָיְתָה לָהֶן שָׁעַת הַכֹּשֶׁר.

ח וְאֵלּוּ שְׁהֶן פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם--אֵשֶׁת סְרִיס חַמָּה וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס, וְאֵשֶׁת הַשּׁוֹטֶה, וְאֵשֶׁת הַקָּטָן, וְאַיְלוֹנִית, וּמִי שְׁהִיא עֶרְוָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא-יִמָּחֶה שְׁמוֹ, מִיִּשְׂרָאֵל" (דברים כה,ו)--פְּרָט לִסְרִיס חַמָּה וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס, שֶׁשְּׁמָם מָחוּי, הוֹאִיל וְאֵינָן רְאוּיִין לְוֶלֶד מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתָן, הֲרֵי הֶן כְּמִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ. "וְהָיָה, הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד" (דברים כה,ו)--פְּרָט לְאַיְלוֹנִית, שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְוֶלֶד מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ. "לֹא-תִהְיֶה אֵשֶׁת-הַמֵּת" (דברים כה,ה)--פְּרָט לְאֵשֶׁת שׁוֹטֶה וְקָטָן, מִפְּנֵי שְׁאֵין לָהֶם אִישׁוּת כְּלָל. "וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה" (שם)--פְּרָט לְעֶרְוָה, שְׁאֵין לוֹ בָּהּ לִקּוּחִין.

ט כֵּיצַד יְבָמָה שְׁהִיא עֶרְוָה עַל יְבָמָהּ: כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ, אוֹ אִמָּהּ, אוֹ בִּתָּהּ--הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם; וְאֵין לוֹ עָלֶיהָ זִיקָה כְּלָל, שֶׁנֶּאֱמָר "וּלְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה וְיִבְּמָהּ" (דברים כה,ה)--מִי שֶׁרְאוּיָה לְלִקּוּחִין וְקִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ, הִיא שְׁהִיא זְקוּקָה לַיָּבָם.

י הָיְתָה הַיְּבָמָה אֲסוּרָה עַל יְבָמָהּ אִסּוּר לָאו, אוֹ אִסּוּר עֲשֵׂה, אוֹ שֶׁהָיְתָה שְׁנִיָּה--הֲרֵי זוֹ חוֹלֶצֶת, וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת: וּמִפְּנֵי מַה צְרִיכָה חֲלִיצָה, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לִקּוּחִין; הוֹאִיל וְקִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהֶן, הֲרֵי הֶן זְקוּקוֹת לַיָּבָם. וּמִן הַדִּין הָיָה שֶׁיִּתְיַבְּמוּ, שֶׁהַיִּבּוּם מִצְוַת עֲשֵׂה, וְכָל מָקוֹם שָׁאַתָּה מוֹצֶא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, יָבוֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה; אֲבָל חֲכָמִים גָּזְרוּ, שֶׁלֹּא יִתְיַבְּמוּ חַיָּבֵי לָאוִין וְלֹא שְׁנִיּוֹת--גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יָבוֹא עָלֶיהָ בִּיאָה שְׁנִיָּה, וַהֲרֵי בִּיאָתָהּ אֲסוּרָה וְאֵין שָׁם מִצְוָה: שְׁאֵין מִצְוַת עֲשֵׂה, אֵלָא בִּיאָה רִאשׁוֹנָה בִּלְבָד. לְפִיכָּךְ אִם עָבַר וּבָעַל יְבִמְתּוֹ הָאֲסוּרָה מִשּׁוֹם לָאו, אוֹ מִשּׁוֹם עֲשֵׂה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שְׁנִיָּה--הֲרֵי זֶה קָנָה קִנְיָן גָּמוּר, וּמוֹצִיאָהּ בְּגֶט; וְהִיא וְכָל צָרוֹתֶיהָ מֻתָּרוֹת לְזָר, שֶׁהֲרֵי נִפְטְרוּ.

יא וִיבָמָה שְׁהִיא אַלְמָנָה מִן הַנִּשּׂוּאִין[1], וּבָא עָלֶיהָ כּוֹהֵן גָּדוֹל - לֹא נִפְטְרָה צָרָתָהּ, שְׁאֵין עֲשֵׂה[2] דּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה[3], וְהוֹאִיל וְלֹא קָנָהּ מִן הַתּוֹרָה קִנְיָן גָּמוּר, לֹא הֻתְּרָה צָרָתָהּ לְזָר עַד שֶׁתַּחְלֹץ.

יב הָיְתָה הַיְּבָמָה עֶרְוָה עַל בַּעְלָהּ, כְּגוֹן שֶׁעָבַר אוֹ טָעָה וְלָקַח אֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו, וְנָפְלָה לִפְנֵי אָחִיו--אֵין זוֹ אִשְׁתּוֹ, שְׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ, וְאֵינָהּ לֹא בַּת יִבּוּם, וְלֹא בַּת חֲלִיצָה; וְאִם הָיְתָה לָהּ צָרָה, חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. וְאִם הָיְתָה זוֹ שְׁהִיא עֶרְוָה עַל הַבַּעַל, מֻתֶּרֶת לַיָּבָם, וְרָצָה הַיָּבָם לִשָּׂא אוֹתָהּ, וּלְיַבַּם צָרָתָהּ--הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

יג הָיְתָה הַיְּבָמָה אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ מִשּׁוֹם לָאו, אוֹ מִשּׁוֹם עֲשֵׂה, אוֹ שֶׁהָיְתָה שְׁנִיָּה לַבַּעַל[4], וְלֹא הָיְתָה אֲסוּרָה עַל הַיָּבָם מִצַּד מֵאֵלּוּ הַצְּדָדִים[5] - הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לַיָּבָם: חוּץ מִמַּחְזִיר גְּרוּשָׁתוֹ מִשֶּׁנִּשֵּׂאת[6], וּמֵת--שְׁהִיא חוֹלֶצֶת, וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת[7]. וְכֵן יְבָמָה שְׁהִיא סְפֵק עֶרְוָה עַל הַיָּבָם[8], אוֹ סְפֵק עֶרְוָה עַל בַּעְלָהּ - הֲרֵי זוֹ חוֹלֶצֶת, וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. לְפִיכָּךְ מִי שֶׁקִּדַּשׁ אִשָּׁה בִּסְפֵק קִדּוּשִׁין[9], וְאַחַר כָּךְ מֵת אָחִיו שֶׁהָיָה נוֹשֵׂא אֲחוֹתָהּ[10], וְנָפְלָה לוֹ זוֹ לְיִבּוּם שְׁהִיא סְפֵק אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ[11] - הֲרֵי זוֹ חוֹלֶצֶת, וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת; וּמוֹצִיא אֶת אִשְׁתּוֹ בְּגֶט מִסָּפֵק[12]. וּשְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת עָלָיו: יְבִמְתּוֹ[13], מִפְּנֵי שְׁהִיא סְפֵק עֶרְוָה[14]; וַאֲרוּסָתוֹ, מִפְּנֵי שְׁהִיא סְפֵק קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ[15], שְׁהִיא כִּשְׁנִיָּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יד מִי שֶׁמֵּת אָחִיו וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת אֲסוּרָה עַל יְבָמָהּ מִשּׁוֹם עֶרְוָה, וְהַשְּׁנִיָּה אֵינָהּ עֶרְוָה - כְּשֵׁם שֶׁהָעֶרְוָה פְּטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם, כָּךְ צָרָתָהּ פְּטוּרָה; וְלֹא נָפְלָה לוֹ זִיקָה עַל בַּיִת זֶה כְּלָל, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר לֹא-יִבְנֶה אֶת-בֵּית אָחִיו" (דברים כה,ט): בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִקּוּחִין בְּאֵיזוֹ מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה, הוּא שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלָיו זִיקָה; וּבַיִת שֶׁמִּקְצָתוֹ אֵינוּ יָכוֹל לִבְנוֹתוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ לִקּוּחִין - אֵינוּ בּוֹנֶה אַפִלּוּ מִקְצָתוֹ שֶׁהָיָה מֻתָּר. וְנִמְצֵאת צָרַת הָעֶרְוָה עֶרְוָה עָלָיו, מִשּׁוֹם אֵשֶׁת אָחִיו--שֶׁהֲרֵי אֵין לוֹ עָלֶיהָ זִיקָה.

טו לְפִיכָּךְ רְאוּבֵן שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ שְׁתֵּי נָשִׁים, הָאַחַת עֶרְוָה עַל שִׁמְעוֹן[16][17] וּשְׁתֵּיהֶן רְאוּיוֹת לְלֵוִי - אֵין לְשִׁמְעוֹן זִיקָה עַל בַּיִת זֶה[18], וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן תַּחַת זִיקַת לֵוִי. יִבַּם לֵוִי הָאַחַת מֵהֶן שְׁהִיא צָרַת עֶרְוָה שֶׁל שִׁמְעוֹן, וְהָיְתָה לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת, וּמֵת לֵוִי, וְנָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לִפְנֵי שִׁמְעוֹן - שְׁתֵּיהֶן פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם מִשִּׁמְעוֹן: הָאַחַת, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה צָרַת עֶרְוָה; וְהַשְּׁנִיָּה, מִפְּנֵי שְׁהִיא צָרָתָהּ. וְכֵן הַדִּין בְּצָרַת צָרָתָהּ עַד סוֹף הָעוֹלָם - שֶׁכָּל אִשָּׁה שְׁאֵין לוֹ עָלֶיהָ זִיקָה, בְּאִסּוּר אֵשֶׁת אָח עוֹמֶדֶת לְעוֹלָם.

טז וְכֵן אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ, הוֹאִיל וְאֵין לוֹ עָלֶיהָ זִיקָה--שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו" (דברים כה,ה), עַד שֶׁיֵּשְׁבוּ שְׁנֵיהֶן בָּעוֹלָם. וְאִם לֹא הָיָה בֵּינֵיהֶן יְשִׁיבָה בָּעוֹלָם - הֲרֵי זוֹ עֶרְוָה עָלָיו לְעוֹלָם, מִשּׁוֹם אֵשֶׁת אָח; וּפוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.

יז כֵּיצַד: רְאוּבֵן שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ אִשָּׁה, נָפְלָה לִפְנֵי שִׁמְעוֹן, וְאַחַר שֶׁמֵּת רְאוּבֵן נֻלַּד לֵוִי, בֵּין שֶׁנֻּלַּד קֹדֶם שֶׁיְּיַבַּם שִׁמְעוֹן אֵשֶׁת רְאוּבֵן בֵּין שֶׁנֻּלַּד אַחַר שֶׁיִּבְּמָהּ--הֲרֵי אֵשֶׁת רְאוּבֵן עֶרְוָה עַל לֵוִי לְעוֹלָם; לְפִיכָּךְ אִם מֵת שִׁמְעוֹן, וְנָפְלָה זוֹ וְצָרָתָהּ לִפְנֵי לֵוִי--שְׁתֵּיהֶן פְּטוּרוֹת מִן הַחֲלִיצָה, וּמִן הַיִּבּוּם.

יח עָשָׂה שִׁמְעוֹן מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ אֵשֶׁת רְאוּבֵן, וּמֵת קֹדֶם שֶׁיִּכְנֹס אוֹתָהּ - הֲרֵי לֵוִי חוֹלֵץ לְצָרָתָהּ, וְלֹא מְיַבֵּם: שְׁאֵין הַמַּאֲמָר קוֹנֶה בִּיבָמָה קִנְיָן גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

יט אִשָּׁה שֶׁזִּנָּת תַּחַת בַּעְלָהּ בְּרָצוֹן וּבְעֵדִים, וּמֵת קֹדֶם שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה, וְנָפְלָה לִפְנֵי יָבָם - הֲרֵי הִיא פְּטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה, וּמִן הַיִּבּוּם; וְכֵן צָרָתָהּ כְּאִלּוּ הָיְתָה עֶרְוָה עַל הַיָּבָם: מִפְּנֵי שֶׁטֻּמְאָה כְּתוּבָה בָּהּ כָּעֲרָיוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִיא נִטְמָאָה" (במדבר ה,יג; במדבר ה,יד). אֲבָל סוֹטָה שֶׁמֵּת בַּעְלָהּ קֹדֶם שֶׁיַּשְׁקֶנָּה מֵי הַמָּרִים, אוֹ שְׁאֵינָהּ בַּת שְׁתִיָּה אֵלָא בַּת גֵּרוּשִׁין--הֲרֵי זוֹ חוֹלֶצֶת, וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת; וְאִם הָיְתָה לָהּ צָרָה--הֲרֵי צָרָתָהּ מֻתֶּרֶת, וְחוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת.

כ וְכֵן שְׁתֵּי יְבָמוֹת הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד, שֶׁהָיְתָה הָאַחַת מֵהֶן שְׁנִיָּה עַל הַיָּבָם, אוֹ מֵחַיָּבֵי לָאוִין, אוֹ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, אוֹ אַיְלוֹנִית--הֲרֵי צָרָתָהּ מֻתֶּרֶת, וְחוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת. אֲבָל הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, וְהָלְכָה אֲחוֹת חֲלוּצָתוֹ, אוֹ אִמָּהּ, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן וְנִשֵּׂאת לְאָחִיו, וְלוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת, וּמֵת וְנָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן לְפָנָיו--כְּשֵׁם שֶׁקְּרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, כָּךְ צָרָתָהּ אֲסוּרָה; וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן כִּשְׁנִיּוֹת לוֹ, וְחוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת. וּמִפְּנֵי מַה אָסְרוּ צָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁמִּתְחַלֶּפֶת בְּצָרַת חֲלוּצָתוֹ.

כא שְׁתֵּי יְבָמוֹת הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד, שֶׁהָאַחַת מֵהֶן עֶרְוָה עַל הַיָּבָם, וַהֲרֵי הָעֶרְוָה אַיְלוֹנִית--צָרָתָהּ מֻתֶּרֶת, וְחוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת: הוֹאִיל וְהָאַיְלוֹנִית אֵינָהּ בַּת יִבּוּם--הֲרֵי זוֹ כְּמִי שְׁאֵינָהּ, וְנָפְלָה זִיקָתוֹ עַל צָרָתָהּ בִּלְבָד.כו וְכֵן אִם גֵּרַשׁ אָחִיו אֶת הָעֶרְוָה אוֹ מֵאֲנָה בּוֹ קֹדֶם שֶׁיָּמוּת, אוֹ שֶׁמֵּתָה בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ, וְאַחַר כָּךְ מֵת אָחִיו--הֲרֵי צָרָתָהּ מֻתֶּרֶת, וְחוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַבֶּמֶת: וְאֵין אוֹמְרִין הוֹאִיל וְנַעֲשָׂת צָרָה לְעֶרְוָה שָׁעָה אַחַת, תֵּאָסֵר לְעוֹלָם, שְׁאֵין הַצָּרָה אֲסוּרָה, עַד שֶׁתִּהְיֶה צָרַת עֶרְוָה בְּשָׁעַת נְפִילָה לְיִבּוּם.

כב הָיְתָה זוֹ שְׁהִיא עֶרְוָה עַל הַיָּבָם מְקֻדֶּשֶׁת לְאָחִיו שֶׁמֵּת בְּסָפֵק, אוֹ מְגֹרֶשֶׁת מִמֶּנּוּ בְּסָפֵק, אוֹ שֶׁהָיְתָה קְטַנָּה הָרְאוּיָה לְמָאַן וְלֹא מֵאֲנָה בְּאָחִיו בְּחַיָּיו, אַף עַל פִּי שֶׁמֵּאֲנָה בַּיָּבָם--צָרָתָהּ חוֹלֶצֶת, וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת.

כג הָלְכָה צָרַת הָעֶרְוָה, וְנִשֵּׂאת לְאַחֵר, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָעֶרְוָה אַיְלוֹנִית--תֵּצֵא הַצָּרָה מִבַּעְלָהּ, וּמִיְּבָמָהּ; וּצְרִיכָה גֶּט מִבַּעְלָהּ, וַחֲלִיצָה מִיְּבָמָהּ--כְּדֵי לְהַתִּירָהּ לַשּׁוּק.

כד יִבַּם הַיָּבָם הַצָּרָה מִפְּנֵי שֶׁדִּמּוּ שֶׁהָעֶרְוָה אַיְלוֹנִית, וְנִמְצֵאת הָעֶרְוָה שְׁאֵינָהּ אַיְלוֹנִית--תֵּצֵא מִיְּבָמָהּ בְּגֶט, וְהַוֶּלֶד מַמְזֵר.

כה שְׁלוֹשָׁה אַחִין, שְׁנַיִם מֵהֶן נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת[19], וְאֶחָד[20] נָשׂוּי נָכְרִית[21]- מֵת[22] הַנָּשׂוּי נָכְרִית[23], וְאַחַר כָּךְ מֵת אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת[24] - הֲרֵי הַנָּכְרִית חוֹלֶצֶת, וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת, מִפְּנֵי שְׁהִיא[25] צָרַת אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ[26], בְּזִיקַת אָחִיו שֶׁמֵּת אַחֲרוֹן. וְלֹא עוֹד אֵלָא אַפִלּוּ גֵּרַשׁ אֶחָד מִבַּעֲלֵי אֲחָיוֹת[27] אֶת אִשְׁתּוֹ[28], אַחַר שֶׁמֵּת[29] הַנָּשׂוּי נָכְרִית וּמֵת הַמְּגָרֵשׁ - הֲרֵי הַנָּכְרִית חוֹלֶצֶת, וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת: הוֹאִיל וְנַעֲשָׂת צָרַת אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּזִיקָה שָׁעָה אַחַת - שְׁאִם תִּתְיַבַּם[30], שֶׁמֶּא יָבוֹאוּ לְיַבַּם אוֹתָהּ וְאַפִלּוּ לֹא גֵּרַשׁ זֶה שֶׁמֵּת אַחֲרוֹן אֶת אִשְׁתּוֹ.

כו וּמִפְּנֵי מַה לֹא גָזְרוּ דָּבָר זֶה בַּנִּשּׂוּאִין, שֶׁהֲרֵי צָרַת עֶרְוָה בַּנִּשּׂוּאִין, אִם גֵּרַשׁ אֶת הָעֶרְוָה וּמֵת--צָרָתָהּ מֻתֶּרֶת לַיָּבָם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ: מִפְּנֵי שֶׁאִסּוּר צָרַת הָעֶרְוָה בַּנִּשּׂוּאִין, יָדוּעַ לַכֹּל, וְאֵינָן בָּאִין לְהַתִּיר הַצָּרָה, אִם לֹא גֵּרַשׁ הָעֶרְוָה; וְאִסּוּר צָרַת עֶרְוָה בְּזִיקָה, אֵינוּ יָדוּעַ לַכֹּל, וּבָאִין לְהַתִּיר הַצָּרָה, וְאַפִלּוּ לֹא נִתְגָּרְשָׁה הָעֶרְוָה.

כז שְׁלוֹשָׁה אַחִין נְשׂוּאִין שָׁלוֹשׁ נָשִׁים נָכְרִיּוֹת[31], מֵת אֶחָד מֵהֶן[32], וְעָשָׂה הַשֵּׁנִי[33] מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ[34], וּמֵת[35] קֹדֶם שֶׁיִּכְנֹס[36], וְנָפְלוּ שְׁתֵּיהֶן[37] לִפְנֵי הַיָּבָם[38]- הֲרֵי אֵלּוּ[39] חוֹלְצוֹת, וְלֹא מִתְיַבְּמוֹת: מִפְּנֵי שֶׁבַּעֲלַת הַמַּאֲמָר[40] עָלֶיהָ זִיקַת שְׁנֵי יְבָמִין, וְנִמְצֵאת כְּאִלּוּ הִיא אֵשֶׁת שְׁנֵי מֵתִים; וְדָרְשׁוּ חֲכָמִים וְאָמְרוּ "אֵשֶׁת-הַמֵּת" (דברים כה,ה), לֹא אֵשֶׁת שְׁנֵי מֵתִים. לְפִיכָּךְ כָּל אִשָּׁה שֶׁעָלֶיהָ זִיקַת שְׁנֵי יְבָמִין, חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת; וְכֵן צָרָתָהּ: וְאִסּוּרָן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

כח וּמִפְּנֵי מַה לֹא יַחְלֹץ לְבַעֲלַת הַמַּאֲמָר שֶׁעָלֶיהָ זִיקַת שְׁנֵי יְבָמִין, וִייַבַּם צָרָתָהּ--גְּזֵרָה שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שְׁתֵּי יְבָמוֹת הַבָּאוֹת מִבַּיִת אֶחָד, אַחַת חוֹלֶצֶת וְאַחַת מִתְיַבֶּמֶת; וּלְפִיכָּךְ אָסְרוּ אַף צָרָתָהּ.

כט עָשָׂה מַאֲמָר בִּיבִמְתּוֹ, וְנָתַן גֶּט לְמַאֲמָרוֹ, וּמֵת--חָזְרָה לְהֶתֵּרָהּ, שֶׁהַמַּאֲמָר שֶׁאֲסָרָהּ הֲרֵי בִּטְּלוֹ; וְרָצָה חוֹלֵץ לָהּ, רָצָה מְיַבֵּם.

ל בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, וּמֵת כִּשְׁהוּא קָטָן, וְנָפְלָה פַּעַם שְׁנִיָּה לִפְנֵי אָחִיו הַגָּדוֹל--הֲרֵי זוֹ חוֹלֶצֶת, וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת: שֶׁבִּיאַת בֶּן תֵּשַׁע כְּמַאֲמָר מִן הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְנִמְצָא עָלֶיהָ, זִיקַת שְׁנֵי יְבָמִין.

לא מִי שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין, שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לִרְאוּבֵן, וְנִשְׁתַּחְרְרָה, וְחָזְרָה וְנִתְקַדְּשָׁה לְשִׁמְעוֹן, וּמֵתוּ שְׁנֵיהֶם--מִתְיַבֶּמֶת לְלֵוִי, וְאֵינָהּ אֵשֶׁת שְׁנֵי מֵתִים: אִם קִדּוּשֵׁי רְאוּבֵן קִדּוּשִׁין, אֵין קִדּוּשֵׁי שִׁמְעוֹן כְּלוּם; וְאִם קִדּוּשֵׁי שִׁמְעוֹן קִדּוּשִׁין, אֵין קִדּוּשֵׁי רְאוּבֵן כְּלוּם.

  1. 1 גם אלמנה מן האירוסין חייבת להתייבם אבל כהן גדול אסורבאלמנה מן האירוסין שהיא עדיין בתולה רק מלאו, ולכן אם בא עליה הכהן הגדול הותרה צרתה משא"כ כשהיא אלמנה נהשואין אז יש גם איסור עשה והוא אשה בבתולהי יקח ולכן צרתה ציכה להחלץ
  2. 2 של מצות יבום
  3. 3 של איסור כהן גדול לבא על לא בתולה
  4. 4 וכל שאין איסור כרת קידושין תופסין ונמצא שהיא אשתו ויש לה דין יבום
  5. 5 שהאיסורין שהיו בבעלה אינם על היבם, וחייב לייבם אותה
  6. 6 שאסור לבעל להחזיר גרושתו לאחר שנישאת, ובעל הזה עבר על הלאו שלא להחזירה,, ועכשיו שמת אין היבמם מייבם אלא חולץ
  7. 7 "במותר לה נאסרה באסור לה לא כל שכן" - היינו כיון שע"י שנישאת לאחר לא התירה התורה להחזיר את גרושתו, אף שבעצם אין שם איסור עליה, ורק שהתורה אוסרת להחזיר את גרושתו לאחר שניזאת א"כ כל שכן אחיו של המת שאשת אחיו אסורה לו, כל שכן שיהי' אסור לייבמה אבל מ"מ צריכה חליצה
  8. 8 יתבאר בהמשך
  9. 9 היבם קידש אשה, ונתן לה הקידשוין ספק קרוב לה ספק קרוב לאשתו ומקודשת לו מספק,
  10. 10 שאחיו מת בלא בנים ואשתו של המת היא אחותו של האשה המקודשת לו מספק
  11. 11 כי אם אשתו של היבם מקודשת לו אז הרי אסורה לו משום אחות אשתו, ואין צריך לייבם, אבל אם אשתו של היבם אינו מקודשת לו אז הרי היבמה חייב להתייבם או לחלוץ, אבל כיון שהוא ספק אינה יכולה להתייבם משום הספק שמא היא אחות אשתו אבל כיון שאולי אינה מקודשת לו ואז הרי זקוקה לו אם כן הוא חולץ ולא מייבם
  12. 12 ואין יכול לישא לקדש ולישא את הספק מקודשת לו, וגם אין יכול לישא את אשת אחיו.
  13. 13 אינו יכול לייבם
  14. 14 כי אם ארוסתו באמת מקודשת לו א"כ יבמתו היא ערוה עליו כיון שהיא אחות ארוסתו וכיון שאין אנו יודעים היא ספק ערוה.
  15. 15 אחותה של חלוצה אסור להחולץ מדרבנן , שהיא כשניה, וכיון שחולץ יבמתו שהיא אחותו של ארוסתו מספק כי שמא קידושין של היבמה לא חלו ולכן צריך לחלוץ, ונמצא שארוסתו היא ספק קרובת חלוצתו ולכן גם היא אסורה עליו מספק.
  16. 16 כגון שהיא בתו
  17. 17 וממילא שלשמעון אין זיקה על בית זה כלל, אמנם לוי אחיו של שמעון ושל ראובן שמת, הי' חייב לייבם כיון שאינו ערוה על לוי, וייבם לוי לא את הערוה של שמעון אלא צרת הערוה של שמעון, וללוי הי' עוד אשה , ומת לוי בלי בנים ונפלו שני הנשים לפני שמעון - כיון שהרמב"ם כתב לעיל הל' יד שצרת הערוה של ראובן נעשית ערוה על שמעון א"כ אינו יכול לייבם האשה שהיא ערותה אבל ג"כ אינו יכול לייבד האשה השניה של לוי כיון שהיא עכשיו צרת ערוה
  18. 18 כיון שחת הנשים היא ערוה לו
  19. 19 ראובן נשוי לרחל, ושמעון נשוי ללאה
  20. 20 לוי
  21. 21 היינו שהיא לא אחות ואין לה שייכות משפחתית=נכרית
  22. 22 האח לוי
  23. 23 לוי בלי בנים, והנכרית צריכה להתייבם ע"י אחד משני האחים
  24. 24 שמעון שהי' נשוי ללאה, והרי האח החי ראובן אין לה זיקה ללאה, שהרי לאה היא אחות אשתו רחל,, והזיקה שלו הוא רק להנכרית שהיתה נשואה ללוי, אבל מ"מ אומר הרמב"ם שהנכרית רק חולצת ולא מתייבמת
  25. 25 הנכרית
  26. 26 לאה היא אחות אשתו של ראובן, (אשתו של ראובן היא רחל), והנכרית היא צרת לאה, כי אף שהנכרית לא היתה נשואה לשמעון, ולא היתה הנכרית צרת לאה - מ"מ כיון ששמעון אחרי מות לוי הי' לו זיקה להנכרית א"כ בזה נעשת צרה בזיקה לאשתו לאה, ועכשיו שמת שמעון הנכרית היא צרת לאה וראובן חולץ ואינו מייבם.
  27. 27 שמעון
  28. 28 לאה
  29. 29 לוי, וכיון שגירש אחר שמת לוי הי' זיקה להנכרית, ונעשית צרת אשתו, ולכן אח"כ כשמת ראובן חולץ ולא מייבם, אבל אילו גירש לפני שלוי מת א"כ מעולם לא נעשתה צרה ללאה, ולכן ראובן לאחר מיתת שמעון חולץ או מייבם להנהכרית
  30. 30 הנכרית ונאמר כיון שגירשה הרי לא נעשתה צרה, אנו חוששים, שגם כשלא גירש שמעון את אשתו לפני שמת אז גם תתייבם הנכרית לראובן, והרי אז באמת הי' שעה אחת שהיתה צרה, ולכן אנו אומרים שלא תתייבם רק תתגרש.
  31. 31 ראובן שמעון לוי אחים נשואין לרחל לאה ובלהה והנשים אינים קרובים זה לזה
  32. 32 לוי
  33. 33 שמעון עשה מאמר לבלהה שזקוקה לו מאחיו לוי שמת
  34. 34 ע"י מאמר זה היא כאשתו מדרבנן שתקנו מאמר ביבמה
  35. 35 שמעון
  36. 36 ואילו כנסה ומת, הרי היתה כבר אשתו של שמעון, והיא זקוקה לראובן רק מצד שהיא אשתו של אחיו שמעון, ואילו לא עשה בה מאמר כלל, אז כשמת שמעון הזיקה לראובן הוא רק מחמת לוי שבלהה היתה נשואה לו. אבל כיון שלא כינסה שמעון עדיין ועשה בה מאמר זה הוי כאילו היא אשתו, אבל באמת אינה אשתו של שמעון מן התורה, ועכשיו שמת בלהה זקוקה לראובן הן מצד שהי' בה מאמר של שמעון, והן משום שהיתה נשואה ללוי ונמצא שיש עליה זיקת שני יבמין וחולצת ולא מתייבמת.
  37. 37 בלהה אשתו של לוי שעשה בה שמעון מאמר, ולאה שהיתה נשואה לשמעון.
  38. 38 ראובן
  39. 39 בין בלהה ובין לאה
  40. 40 היינו מי שעשו עליה מאמר, היינו בלהה