הִלְכוֹת פָּרָה אֲדֻמָּה פֵּרֶק יא
א כֵּיצַד מְטַהֲרִין טְמֵא מֵת בְּמֵי נִדָּה: לוֹקֵחַ אָדָם טָהוֹר שְׁלוֹשָׁה קְלָחִין שֶׁלְּאֵזוֹב, וְאוֹגְדָן אֲגֻדָּה אַחַת, וּבְכָל בַּד וּבַד גִּבְעוֹל אֶחָד. וְטוֹבֵל רָאשֵׁי גִּבְעוֹלין בְּמֵי נִדָּה שֶׁבַּכְּלִי, וּמִתְכַּוֵּן וּמַזֶּה עַל הָאָדָם אוֹ עַל הַכֵּלִים, בְּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבְיוֹם הַשְּׁבִיעִי, אַחַר שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה; וְאִם הִזָּה מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, כָּשֵׁר. וְאַחַר שֶׁיַּזֶּה עָלָיו בְּיוֹם הַשְּׁבִיעִי, טוֹבֵל בַּיּוֹם; וּמַעְרִיב שִׁמְשׁוֹ, וַהֲרֵי הוּא טָהוֹר לָעֶרֶב. טָבַל אֶת הָאֵזוֹב בַּלַּיְלָה, וְהִזָּה בַּיּוֹם, אוֹ שֶׁטָּבַל אֶת הָאֵזוֹב בַּיּוֹם, וְהִזָּה בַּלַּיְלָה--הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה. וְהַמַּיִם מְטַמְּאִין מִשּׁוֹם מֵי חַטָּאת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר, עַד שֶׁתִּהְיֶה טְבִילַת הָאֵזוֹב בַּמַּיִם וְהַזָּיָתוֹ מִמֶּנּוּ בְּיוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבְיוֹם הַשְּׁבִיעִי, אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה; וְאִם עָבַר וְעָשָׂה מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, כָּשֵׁר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ב מִי שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת, וְשָׁהָה כַּמָּה יָמִים בְּלֹא הַזָּיָה--כְּשֶׁיָּבוֹא לְהַזּוֹת, מוֹנֶה בְּפָנֵינוּ שְׁלוֹשָׁה יָמִים; וּמַזִּין עָלָיו בִּשְׁלִישִׁי וּבִשְׁבִיעִי, וְטוֹבֵל בַּשְּׁבִיעִי וּמַעְרִיב שִׁמְשׁוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּעַם הָאָרֶץ שֶׁבָּא לְהַזּוֹת, שֶׁאַפִלּוּ אָמַר הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁלִּי--אֵינוּ נֶאֱמָן, שֶׁמֶּא הַיּוֹם נִטְמָא; לְפִיכָּךְ צָרִיךְ לִמְנוֹת בְּפָנֵינוּ. אֲבָל חָבֵר שֶׁבָּא לְהַזּוֹת, מַזִּין עָלָיו אוֹ עַל כֵּלָיו מִיָּד. מִי שֶׁהֻזָּה עָלָיו בִּשְׁלִישִׁי, וְלֹא הֻזָּה בִּשְׁבִיעִי, וְשָׁהָה כַּמָּה יָמִים--טוֹבֵל בְּכָל עֵת שֶׁיִּרְצֶה אַחַר הַשְּׁבִיעִי, בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה, וּמַזִּין עָלָיו בַּיּוֹם, בֵּין קֹדֶם טְבִילָה בֵּין אַחַר טְבִילָה: אַפִלּוּ טָבַל בְּלֵיל תְּשִׁיעִי, אוֹ לֵיל עֲשִׂירִי. וּמַזִּין עָלָיו לְמָחָר, אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה.
ג כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה. כֵּיצַד: זָבִים וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמֵת--מַזִּין עֲלֵיהֶן בִּשְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי, וַהֲרֵי הֶן טְהוֹרִין מִטֻּמְאַת מֵת: וְאַף עַל פִּי שְׁהֶן טְמֵאִין בְּטֻמְאָה אַחֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל-הַטָּמֵא" (במדבר יט,יט)--הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁהַהַזָּיָה מוֹעֶלֶת לוֹ, אַף עַל פִּי שְׁהוּא טָמֵא. וְכֵן הֶעָרֵל מְקַבֵּל הַזָּיָה. כֵּיצַד: עָרֵל שֶׁנִּטְמָא בְּמֵת, וְהִזָּה עָלָיו שְׁלִישִׁי וּשְׁבִיעִי--הֲרֵי זֶה טָהוֹר מִטֻּמְאַת מֵת; וּכְשֶׁיִּמּוֹל--טוֹבֵל, וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב.
ד מִצְוַת אֵזוֹב שְׁלוֹשָׁה קְלָחִין, וּבְכָל קֶלַח וְקֶלַח גִּבְעוֹל אֶחָד; נִמְצְאוּ שְׁלוֹשָׁה גִּבְעוֹלִין, וּשְׁיָרָיו שְׁנַיִם, וְאִם לָקַח שְׁנַיִם בַּתְּחִלָּה, וַאֲגָדָן--כָּשֵׁר. נִתְפָּרְדוּ הַגִּבְעוֹלִין וְנָשְׁרוּ הָעַלִּין, אַפִלּוּ לֹא נִשְׁאַר מִכָּל גִּבְעוֹל מֵהֶם אֵלָא כָּל שְׁהוּא--כָּשֵׁר; וּשְׁיַרֵי הָאֵזוֹב, בְּכָל שְׁהוּא. קֶלַח שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁלוֹשָׁה בַּדִּין--מְפַסְּקָן, וְאַחַר כָּךְ אוֹגֵד שְׁלָשְׁתָּן: שֶׁמִּצְוָתוֹ לִהְיוֹת אֲגֻדָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִתְפָּרַשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה אֲגֻדָּה. פִּסְּקוֹ וְלֹא אֲגָדוֹ, אוֹ שֶׁאֲגָדוֹ וְלֹא פִסְּקוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא פִסְּקוֹ וְלֹא אֲגָדוֹ, וְהִזָּה בּוֹ--כָּשֵׁר. הָאֵזוֹב הַקָּצֵר--אוֹגְדוֹ בְּחוּט עַל הַכּוּשׁ וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, וְטוֹבֵל בַּמַּיִם וּמַעֲלֶה, וְאוֹחֵז בָּאֵזוֹב וּמַזֶּה; נִסְתַּפַּק לוֹ אִם מִן הַחוּט הִזָּה, אוֹ מִן הַכּוּשׁ, אוֹ מִן הַגִּבְעוֹל--הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה.
ה אֵין מַזִּין לֹא בְּיוֹנְקוֹת הָאֵזוֹב, וְלֹא בַּתְּמָרוֹת, אֵלָא בַּגִּבְעוֹלִין. אֵלּוּ הֶן הַיּוֹנְקוֹת, גִּבְעוֹלִין שֶׁלֹּא גָמְלוּ; וּמִי שֶׁהֻזָּה עָלָיו בַּיּוֹנְקוֹת, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ--פָּטוּר. וּמֵאֵימָתַי מַזִּין בָּאֵזוֹב, מִשֶּׁיָּנֵץ. וְאֵזוֹב שֶׁהֻזָּה בּוֹ מֵי נִדָּה, כָּשֵׁר לְטַהַר בּוֹ אֶת הַמְּצֹרָע. כָּל אֵזוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׁם לְוַי, פָּסוּל; וְהָאֵזוֹב שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתוֹ אֵזוֹב בַּיֵּחוּד--הוּא הַכָּשֵׁר, וְהוּא הָאֵזוֹב שֶׁאוֹכְלִין אוֹתוֹ בַּעֲלֵי בָּתִּים. אֲבָל זֶה שֶׁקּוֹרְאִין אוֹתוֹ אֵזוֹבְיוּן, וְאֵזוֹב כָּחְלִית, וְאֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְאֵזוֹב רוֹמִי--פָּסוּל.
ו אֵזוֹב שֶׁלַּאֲשֵׁרָה, וְשֶׁלְּעִיר הַנִּדַּחַת, וְשֶׁלַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְשֶׁלִּתְרוּמָה טְמֵאָה--פָּסוּל. וְשֶׁלִּתְרוּמָה טְהוֹרָה, לֹא יַזֶּה; וְאִם הִזָּה, כָּשֵׁר.
ז אֵזוֹב שֶׁלִּקְּטוֹ לְעֵצִים, וְנָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין--מְנַגְּבוֹ, וְהוּא כָּשֵׁר לְהַזָּיָה. לִקְּטוֹ לְאֹכָלִין, וְנָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין--אַף עַל פִּי שֶׁנִּגְּבוֹ, פָּסוּל: שֶׁהֲרֵי נִטְמָא לְהַזָּיָה--שֶׁכָּל הַמַּשְׁקִין וְכָל הָאֹכָלִין וְכָל הַכֵּלִים, הֲרֵי הֶן כִּטְמֵאִים לְעִנְיַן חַטָּאת כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. לְקָטוֹ לַחַטָּאת, הֲרֵי זֶה כְּנִלְקָט לָעֵצִים; וְאִם נָפְלוּ עָלָיו מַשְׁקִין, מְנַגְּבוֹ וּמַזֶּה בּוֹ.