הִלְכוֹת עֵדוּת פֵּרֶק טו

א כָּל עֵדוּת שֶׁתָּבוֹא לָאָדָם הֲנָיָה מִמֶּנָּה--אֵינוּ מֵעִיד בָּהּ, שֶׁזֶּה כְּמֵעִיד לְעַצְמוֹ. לְפִיכָּךְ בְּנֵי הָעִיר שֶׁבָּא מְעַרְעֵר לְעַרְעַר עֲלֵיהֶם בַּמֶּרְחֵץ, אוֹ בָּרְחוֹב שֶׁלָּעִיר--אֵין אֶחָד מִבְּנֵי הָעִיר מֵעִיד בְּדָבָר זֶה, וְלֹא דָּן בּוֹ, אֵלָא עַד שֶׁיְּסַלַּק עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ בַּקִּנְיָן, וְאַחַר כָּךְ יָדוּן אוֹ יָעִיד.בְּנֵי הָעִיר שֶׁנִּגְנְבָה סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁלָּהֶן--הוֹאִיל וְלִשְׁמִיעָה הוּא עָשׂוּי, שְׁאֵי אִפְשָׁר לָאָדָם לְסַלַּק עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ--אֵין דָּנִין בְּדַיָּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר, וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. הָאוֹמֵר תְּנוּ מָנֶה לַעֲנִיֵּי עִירִי--אֵין דָּנִין בְּדַיָּנֵי אוֹתָהּ הָעִיר, וְאֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַנְשֵׁי אוֹתָהּ הָעִיר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיוּ הָעֲנִיִּים סְמוּכִים עֲלֵיהֶם, וּפוֹסְקִין לָהֶם צְדָקָה בְּכָל שָׁנָה. אַפִלּוּ אָמְרוּ שְׁנַיִם מֵאַנְשֵׁי הָעִיר, אָנוּ נִתֵּן דָּבָר הַקָּצוּב עָלֵינוּ וְנָעִיד--אֵין שׁוֹמְעִין לָהֶם: שֶׁהֲנָיָה הִיא לָהֶם שֶׁיִּתְעַשְּׁרוּ עֲנִיִּים אֵלּוּ, הוֹאִיל וְהֶן סְמוּכִין עַל בְּנֵי הָעִיר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. קַרְקָע שֶׁבֵּין שְׁנֵי שֻׁתָּפִין, שֶׁבָּא מְעַרְעֵר לְהוֹצִיאָהּ מִתַּחַת יַד הַשֻּׁתָּף--אֵינוּ מֵעִיד לְשֻׁתָּפוֹ עָלֶיהָ, אֵלָא אִם כֵּן סִלַּק עַצְמוֹ מִמֶּנָּה וְקָנָה מִיָּדוֹ שֶׁנְּתָנָהּ לְשֻׁתָּפוֹ, וּשְׁאִם בָּא בַּעַל חוֹב שֶׁלּוֹ וּטְרָפָהּ מִיַּד הַשֻּׁתָּף, מְשַׁלֵּם לוֹ דָּמֶיהָ; וְאַחַר כָּךְ מֵעִיד לוֹ עָלֶיהָ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. הָעוֹרֵר עַל הַשָּׂדֶה--אִם יֵשׁ בָּהּ פֵּרוֹת, אֵין הֶעָרִיס מֵעִיד עָלֶיהָ, שֶׁהֲרֵי רוֹצֶה הֶעָרִיס לְהַעְמִידָהּ בְּיַד בְּעָלֶיהָ, כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל חֶלְקוֹ בַּפֵּרוֹת; וְאִם אֵין בָּהּ פֵּרוֹת, מֵעִיד. אֲבָל הַשּׂוֹכֵר--אִם לָקַח הַשְּׂכִירוּת בְּיָדוֹ, וְאָמַר כָּל מִי שֶׁתִּתְקַיַּם שָׂדֶה זוֹ בְּיָדוֹ יִטֹּל--הֲרֵי זֶה מֵעִיד. וְאִם כְּבָר נָתַן הַשְּׂכִירוּת לְבַעַל הַשָּׂדֶה, אֵינוּ מֵעִיד--שְׁאִם תֵּצֵא הַשָּׂדֶה לַמְּעַרְעֵר, חַיָּב לִתֵּן לוֹ שָׂכָר כָּל הַשָּׁנִים שֶׁיָּשַׁב בָּהּ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה. שִׁמְעוֹן שֶׁלָּוָה, וְהָיָה רְאוּבֵן עַרָּב, וּבָא יְהוּדָה לְעַרְעַר עַל שִׁמְעוֹן הַלּוֹוֶה, וּלְהוֹצִיא קַרְקָע מִתַּחַת יָדוֹ--אִם יֵשׁ לְשִׁמְעוֹן שָׂדֶה אַחֶרֶת כְּנֶגֶד הַחוֹב--הֲרֵי רְאוּבֵן הָעַרָּב יֵשׁ לוֹ לְהָעִיד עַל אוֹתָהּ קַרְקָע שְׁהִיא שֶׁלְּשִׁמְעוֹן: שְׁאֵין לוֹ בְּזֶה הֲנָיָה--שְׁאִם לְקָחָהּ יְהוּדָה, הֲרֵי שָׂדֶה אַחֶרֶת שֶׁיִּפָּרַע מִמֶּנָּה בַּעַל חוֹבוֹ. וְכֵן לוֹקֵחַ רִאשׁוֹן מֵעִיד לְלוֹקֵחַ שֵׁנִי שֶׁלָּקַח אַחֲרוֹן, שֶׁזּוֹ הַשָּׂדֶה שֶׁלּוֹ--וְהוּא שֶׁיֵּשׁ לַמּוֹכֵר שָׂדֶה בַּת חוֹרִין, כְּנֶגֶד דְּמֵי שָׂדֶה זוֹ שֶׁלְּלוֹקֵחַ הָרִאשׁוֹן: שְׁאֵין לְלוֹקֵחַ רִאשׁוֹן הֲנָיָה בַּעֲמִידַת זוֹ הַשָּׂדֶה בְּיַד לוֹקֵחַ שֵׁנִי--שֶׁאַפִלּוּ נִטְרָף לוֹקֵחַ הָרִאשׁוֹן, עַל הַמּוֹכֵר הוּא חוֹזֵר, וַהֲרֵי יֵשׁ לוֹ שָׂדֶה אַחֶרֶת, שֶׁיִּגְבֶּה מִמֶּנָּה.