הִלְכוֹת אֵבֶל פֵּרֶק יג

א כֵּיצַד מְנַחֲמִין אֶת הָאֲבֵלִים: אַחַר שֶׁקּוֹבְרִין אֶת הַמֵּת, מִתְקַבְּצִין הָאֲבֵלִים וְעוֹמְדִין בְּצַד בֵּית הַקְּבָרוֹת; וְכָל הַמְּלַוִּין אֶת הַמֵּת עוֹמְדִין סָבִיב לָהֶם, שׁוּרָה לִפְנֵי שׁוּרָה, וְאֵין שׁוּרָה פְּחוּתָה מֵעֲשָׂרָה, וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן.ב הָאֲבֵלִים עוֹמְדִין לִשְׂמֹאל הַמְּנַחֲמִין, וְכָל הַמְּנַחֲמִין בָּאִים אֵצֶל הָאֲבֵלִים אֶחָד אֶחָד, וְאוֹמְרִין לָהֶם תְּנֻחֲמוּ מִן הַשָּׁמַיִם; וְאַחַר כָּךְ הוֹלֵךְ הָאָבֵל לְבֵיתוֹ. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי אֲבֵלוּת, בָּאִים בְּנֵי אָדָם לְנַחֲמוֹ, בֵּין שֶׁבָּאוּ פָּנִים חֲדָשׁוֹת, בֵּין שֶׁלֹּא בָאוּ.הָאָבֵל מֵסַב בָּרֹאשׁ; וְאֵין הַמְּנַחֲמִין רַשָּׁאִין לֵישֵׁב אֵלָא עַל גַּבֵּי קַרְקָע, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ" (איוב ב,יג). וְאֵינָן רַשָּׁאִין לוֹמַר דָּבָר, עַד שֶׁיִּפְתַּח הָאָבֵל תְּחִלָּה אֶת פִּיו--שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו, דָּבָר" (שם), וּכְתִיב "אַחֲרֵי כֵן, פָּתַח אִיּוֹב אֶת פִּיהוּ, וַיְקַלֵּל, אֶת יוֹמוֹ" (איוב ג,א), "וַיַּעַן, אֱלִיפַז" (איוב ד,א). וְכֵיוָן שֶׁנִּעְנַע הָאָבֵל בְּרֹאשׁוֹ--שׁוּב אֵין הַמְּנַחֲמִין רַשָּׁאִין לֵישֵׁב אֶצְלוֹ, שֶׁלֹּא יַטְרִיחוּהוּ יוֹתֵר מִדַּי. מֵת שְׁאֵין לוֹ אֲבֵלִים לְהִתְנַחַם--בָּאִים עֲשָׂרָה בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִין, וְיוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמוֹ כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הָאֲבֵלוּת; וּשְׁאָר הָעָם מִתְקַבְּצִין עֲלֵיהֶן. וְאִם לֹא הָיוּ שָׁם עֲשָׂרָה קְבוּעִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם--מִתְקַבְּצִין עֲשָׂרָה מִשְּׁאָר הָעָם, וְיוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמוֹ. הַכֹּל חַיָּבִין לַעֲמֹד בִּפְנֵי נָשִׂיא, חוּץ מֵאָבֵל וְחוֹלֶה; וּלְכָל הָעוֹמֵד מִפָּנָיו אוֹמֵר אָדָם שֵׁב, חוּץ מֵאָבֵל וְחוֹלֶה--שֶׁמַּשְׁמַע יֵשֵׁב בְּאֶבְלוֹ, יֵשֵׁב בְּחָלְיוֹ. מְכַבְּדִין וּמְרַבְּצִין בְּבֵית הָאָבֵל, וּמְדִיחִין קְעָרוֹת וְכוֹסוֹת וְקִיתוֹנוֹת וּצְלוֹחִיּוֹת, וּמַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת; אֲבָל אֵין מְבִיאִין שָׁם לֹא אֶת הַמֻּגְמָר, וְלֹא אֶת הַבְּשָׂמִים. אֵין מוֹלִיכִין לְבֵית הָאָבֵל הַמַּאֲכָל שֶׁמַּבְרִין בּוֹ, לֹא בִּכְלֵי כֶּסֶף וְלֹא בִּכְלֵי שַׁעַם וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; אֵלָא בִּכְלֵי נְסָרִים שֶׁלַּעֲרָבָה קְלוּפָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, שֶׁלֹּא לְבַיַּשׁ אֶת מִי שְׁאֵין לוֹ. וְאֵין מַשְׁקִין בִּזְכוֹכִית לְבָנָה אֵלָא בִּצְבוּעָה, שֶׁלֹּא לְבַיַּשׁ אֶת הָעֲנִיִּים שְׁאֵין יֵינוֹתֵיהֶן טוֹבוֹת. אֵין שׁוֹתִין בְּבֵית הָאָבֵל יָתֵר עַל עֲשָׂרָה כּוֹסוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד--שְׁלוֹשָׁה קֹדֶם אֲכִילָה, וּשְׁלוֹשָׁה בְּתוֹךְ אֲכִילָה, וְאַרְבָּעָה אַחַר אֲכִילָה; וְלֹא יוֹסִיף, שֶׁמֶּא יִשְׁתַּכַּר. אֵין אוֹמְרִין שְׁמוּעָה וְהַגָּדָה בְּבֵית הָאָבֵל, אֵלָא יוֹשְׁבִין דּוֹוִין. וְכֵן אֵין אוֹמְרִין בִּפְנֵי הַמֵּת, אֵלָא דְּבָרִים שֶׁלַּמֵּת; אֲבָל לַעְסֹק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בְּפָנָיו, אוֹ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת--אָסוּר. אֵין בּוֹכִין עַל הַמֵּת יָתֵר מִשְּׁלוֹשָׁה יָמִים, וְאֵין מַסְפִּידִין יָתֵר עַל שִׁבְעָה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאָר הָעָם. אֲבָל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, הַכֹּל לְפִי רֹב חָכְמָתָן; וְאֵין בּוֹכִין עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִשְּׁלוֹשִׁים יוֹם--שְׁאֵין לָנוּ גָּדוֹל מִמֹּשֶׁה רַבֵּנוּ, וְכָתוּב "וַיִּתְּמוּ, יְמֵי בְכִי אֵבֶל מֹשֶׁה" (דברים לד,ח). וְכֵן אֵין מַסְפִּידִין יָתֵר עַל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ--אֵין לָנוּ בַּחֲכָמִים גָּדוֹל מֵרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בִּלְבָד נִסְפַּד. וְכֵן חָכָם שֶׁבָּאָה שְׁמוּעָתוֹ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, אֵין סוֹפְדִין אוֹתוֹ.

יא אַל יִתְקַשֶּׁה אָדָם עַל מֵתוֹ יָתֵר מִדַּי--שֶׁנֶּאֱמָר "אַל-תִּבְכּוּ לְמֵת, וְאַל-תָּנֻדוּ לוֹ" (ירמיהו כב,י), כְּלוֹמַר יָתֵר מִדַּי: שֶׁזֶּה הוּא מִנְהָגוֹ שֶׁלָּעוֹלָם; וְהַמְּצַעֵר עַצְמוֹ עַל מִנְהַג הָעוֹלָם, הֲרֵי זֶה טִפֵּשׁ. אֵלָא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה--שְׁלוֹשָׁה לִבְכִי, שִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד, שְׁלוֹשִׁים יוֹם לְתַסְפֹּרֶת וְלִשְׁאָר הַחֲמִשָּׁה.

יב כָּל מִי שֶׁלֹּא מִתְאַבֵּל כְּמוֹ שֶׁצִּוּוּ חֲכָמִים, הֲרֵי זֶה אַכְזָרִי; אֵלָא יִפְחַד וְיִדְאַג וִיפַשְׁפַּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְיַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה. וְאֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁמֵּת, תִּדְאַג כָּל הַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ. כָּל שְׁלוֹשָׁה יָמִים הָרִאשׁוֹנִים, יִרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ עַל כְּתֵפוֹ; מִשְּׁלוֹשָׁה וְעַד שִׁבְעָה, מֻנַּחַת בְּקֶרֶן זָוִית; מִכָּאן וְאִלַּךְ, עוֹבֶרֶת כְּנֶגְדוֹ בַּשּׁוּק. כָּל זֶה כְּדֵי לְהָכִין עַצְמוֹ לַחְזֹר, וְיֵעוֹר מִשִּׁינָתוֹ, וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא-חָלוּ" (ירמיהו ה,ג), מִכְּלַל שֶׁצָּרִיךְ לְהָקִיץ וְלָחוּל.