הִלְכוֹת מְלָכִים וּמִלְחָמוֹת פֵּרֶק יב
א אַל יַעֲלֶה עַל הַלֵּב שֶׁבִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ, יִבָּטֵל דָּבָר מִמִּנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, אוֹ יִהְיֶה שָׁם חִדּוּשׁ בְּמַעֲשֶׂה בְּרֵאשִׁית; אֵלָא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ הוֹלֵךְ.
וְזֶה שֶׁנֶּאֱמָר בִּישַׁעְיָה "וְגָר זְאֵב עִם-כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם-גְּדִי יִרְבָּץ" (ישעיהו יא, ו), מָשָׁל וְחִידָה.
עִנְיַן הַדָּבָר--שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין לָבֶטַח עִם רִשְׁעֵי הָעוֹלָם, הַמְּשׁוּלִים בִּזְאֵב וְנָמֵר: שֶׁנֶּאֱמָר "זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם--נָמֵר שֹׁקֵד עַל-עָרֵיהֶם" (ירמיהו ה, ו).
וְיַחְזְרוּ כֻּלָּם לְדַת הָאֱמֶת, וְלֹא יִגְזֹלוּ וְלֹא יַשְׁחִיתוּ, אֵלָא יֹאכְלוּ דָּבָר הַמֻּתָּר בְּנַחַת כְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאַרְיֵה, כַּבָּקָר יֹאכַל-תֶּבֶן" (ישעיהו יא, ז; ישעיהו סה, כה). וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִין בְּעִנְיַן הַמָּשִׁיחַ, מְשָׁלִים הֶם; וּבִימוֹת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִוָּדַע לַכֹּל לְאֵיזֶה דָּבָר הָיוּ מָשָׁל, וּמַה עִנְיָן רָמוּז בָּהֶן.
ב אָמְרוּ חֲכָמִים, אֵין בֵּין הָעוֹלָם הַזֶּה לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֵלָא שִׁעְבּוּד מַלְכִיּוֹת בִּלְבָד.
יֵרָאֶה מִפְּשׁוּטָן שֶׁלּ דִבְרֵי הַנְּבִיאִים, שֶׁבִּתְחִלַּת יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ תִּהְיֶה מִלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג; וְשֶׁקֹּדֶם מִלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג, יַעֲמֹד נָבִיא לְיִשְׂרָאֵל לְיַשַּׁר יִשְׂרָאֵל וּלְהָכִין לִבָּם: שֶׁנֶּאֱמָר "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם, אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא" (מלאכי ג, כג).
וְאֵינוּ בָּא לֹא לְטַמֵּא הַטָּהוֹר, וְלֹא לְטַהַר הַטָּמֵא, וְלֹא לִפְסֹל אֲנָשִׁים שְׁהֶם בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת, וְלֹא לְהַכְשִׁיר מִי שֶׁהֻחְזְקוּ פְּסוּלִין; אֵלָא לָשׂוּם שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהֵשִׁיב לֵב-אָבוֹת עַל-בָּנִים" (מלאכי ג, כד). וְיֵשׁ מִן הַחֲכָמִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁקֹּדֶם בִּיאַת הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, יָבוֹא אֵלִיָּהוּ.
וְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--לֹא יֵדַע אָדָם הֵיאַךְ יִהְיוּ, עַד שֶׁיִּהְיוּ: שֶׁדְּבָרִים סְתוּמִים הֶן אֵצֶל הַנְּבִיאִים.
גַּם הַחֲכָמִים אֵין לָהֶם קַבָּלָה בִּדְבָרִים אֵלּוּ, אֵלָא לְפִי הֶכְרַע הַפְּסוּקִים; וּלְפִיכָּךְ יֵשׁ לָהֶם מַחְלֹקֶת בִּדְבָרִים אֵלּוּ.
וְעַל כָּל פָּנִים, אֵין סִדּוּר הֲוָיַת דְּבָרִים אֵלּוּ וְלֹא דִּקְדּוּקָן, עִיקָר בַּדָּת. וּלְעוֹלָם לֹא יִתְעַסַּק אָדָם בְּדִבְרֵי הַהַגָּדוֹת, וְלֹא יַאֲרִיךְ בְּדִבְרֵי מִדְרָשׁוֹת הָאֲמוּרִים בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; וְלֹא יְשִׂימֵם עִיקָר--שְׁאֵינָן מְבִיאִין לֹא לִידֵי אַהֲבָה, וְלֹא לִידֵי יִרְאָה.
וְכֵן לֹא יְחַשַּׁב הַקִּצִּין; אָמְרוּ חֲכָמִים, תָּפוּחַ דַּעְתָּן שֶׁלּ מְחַשְּׁבֵי קִצִּין. אֵלָא יְחַכֶּה וְיַאֲמִין בִּכְלַל הַדָּבָר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ג בִּימֵי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כְּשֶׁתִּתְיַשַּׁב מַלְכוּתוֹ וְיִתְקַבְּצוּ אֵלָיו כָּל יִשְׂרָאֵל, יִתְיַחֲסוּ כֻּלָּם עַל פִּיו בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁתָּנוּחַ עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמָר "וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר . . ." (מלאכי ג, ג).
וּבְנֵי לֵוִי מְטַהֵר תְּחִלָּה, וְאוֹמֵר זֶה מְיֻחָס כּוֹהֵן וְזֶה מְיֻחָס לֵוִי, וְדוֹחֶה אֶת שְׁאֵינָן מְיֻחֲסִין לְיִשְׂרָאֵל:
הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַיֹּאמֶר הַתִּרְשָׁתָא לָהֶם . . . עַד עֲמֹד כֹּהֵן, לְאוּרִים וּלְתֻמִּים" (עזרא ב, סג).
הִנֵּה לָמַדְתָּ שֶׁבְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מִתְיַחֲסִין הַמֻּחְזָקִין, וּמוֹדִיעִין הַמְּיֻחָס.
וְאֵינוּ מְיַחֵס יִשְׂרָאֵל אֵלָא לְשִׁבְטֵיהֶם, שֶׁמּוֹדִיעַ שֶׁזֶּה מִשֵּׁבֶט פְּלוֹנִי וְזֶה מִשֵּׁבֶט פְּלוֹנִי.
אֲבָל אֵינוּ אוֹמֵר עַל שְׁהֶן בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת, זֶה מַמְזֵר וְזֶה עֶבֶד--שֶׁהַדִּין הוּא שֶׁמִּשְׁפָּחָה שֶׁנִּטְמְעָה, נִטְמְעָה.
ד לֹא נִתְאַוּוּ הַנְּבִיאִים וְהַחֲכָמִים יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ--לֹא כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלְטוּ עַל כָּל הָעוֹלָם, וְלֹא כְּדֵי שֶׁיִּרְדוּ בַּגּוֹיִים, וְלֹא כְּדֵי שֶׁיְּנַשְּׂאוּ אוֹתָם הָעַמִּים, וְלֹא כְּדֵי לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמֹחַ: אֵלָא כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ פְּנוּיִין בַּתּוֹרָה וְחָכְמָתָהּ, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם נוֹגֵשׂ וּמְבַטֵּל, כְּדֵי שֶׁיִּזְכּוּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת תְּשׁוּבָה.
ה וּבְאוֹתוֹ הַזְּמָן, לֹא יִהְיֶה שָׁם לֹא רָעָב וְלֹא מִלְחָמָה וְלֹא קִנְאָה וְתַחְרוּת--שֶׁהַטּוֹבָה תִּהְיֶה מֻשְׁפַּעַת הַרְבֵּה, וְכָל הַמַּעֲדַנִּים מְצוּיִין כֶּעָפָר.
וְלֹא יִהְיֶה עֲסָק כָּל הָעוֹלָם, אֵלָא לָדַעַת אֶת ה' בִּלְבָד.
וּלְפִיכָּךְ יִהְיוּ חֲכָמִים גְּדוֹלִים, וְיוֹדְעִים דְּבָרִים הַסְּתוּמִים הָעֲמוּקִים; וְיַשִּׂיגוּ דַּעַת בּוֹרְאָם כְּפִי כּוֹחַ הָאָדָם, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ, דֵּעָה אֶת-ה', כַּמַּיִם, לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט).
בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּסַיְּעַן.
נִגְמַר סֵפֶר אַרְבָּעָה עָשָׂר, בְּעֶזְרַת שַׁדַּי.
וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁלּ סֵפֶר זֶה, אֶחָד וּשְׁמוֹנִים:
הִלְכוֹת סַנְהֶדְּרִין וְהָעֻנְשִׁין הַמְּסוּרִין לָהֶן, שִׁשָּׁה וְעֶשְׂרִים פְּרָקִים;
הִלְכוֹת עֵדוּת, שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים פְּרָקִים;
הִלְכוֹת מַמְרִים, שִׁבְעָה פְּרָקִים;
הִלְכוֹת אֵבֶל, אַרְבָּעָה עָשָׂר פְּרָקִים;
הִלְכוֹת מְלָכִים וּמִלְחָמוֹת, שְׁנֵים עָשָׂר פְּרָקִים.