המצווה הקנ"ה

הציווי שנצטווינו לומר דברים ביום השבת בכניסתו וביציאתו שבהם נזכיר גדלת יום זה וכבודו, והיותו נבדל משאר הימים שקדמו לו ושיבואו אחריו.

והוא אמרו יתעלה: "זכור את יום השבת לקדשו" (שם כ, ח), כלומר: זכרהו זכירת קדוש וגדלה - וזו היא מצוות קדוש.

ולשון המכילתא: "זכור את יום השבת לקדשו - לקדשו בברכה".

ובפרוש אמרו: 'זכרהו על היין'. ואמרו עוד: 'קדשהו בכניסתו וקדשהו ביציאתו', כלומר: ההבדלה שהיא חלק מזכירת שבת שנצטווינו בה.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בסוף פסחים ובכמה מקומות בברכות ושבת.