המצווה הקע"ג
הציווי שנצטווינו למנות עלינו מלך מישראל שיאחד את כל אמתנו וינהיג את כולנו.
והוא אמרו יתעלה: "שום תשים עליך מלך" (שם יז, טו).
וכבר הזכרנו מקודם את דבריהם בספרי: "שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ: למנות להם מלך, ולבנות בית הבחירה, ולהכרית זרעו של עמלק".
עוד אמרו בספרי: "שום תשים עליך מלך - מצוות עשה".
ובא הפירוש, שזה שנאמר, "שום תשים עליך מלך - שתהא אימתו עליך" ושיהיה בלבנו בתכלית הכבוד והגדולה והרוממות שאין למעלה ממנה, עד שתהיה מעלתו אצלנו גדולה ממעלת נביא מבין הנביאים שבדורו.
ובפירוש אמרו: "מלך קודם לנביא". וכשמצווה המלך הזה איזה ציווי שאינו נגד ציווי תורני - חובה לקיים פקודתו; והעובר על פקודתו ואינו מקיימה, רשות יש למלך להרגו בסיף, כמו שקיבלו אבותינו על עצמם ואמרו: "כל איש אשר ימרה את פיך וגו' יומת" (יהושע א, יח).
וכל מורד במלכות - יהיה מי שיהיה - דמו מותר למלך הממונה על פי התורה.
וכבר נתבארנו כל דיני מצווה זו בפרק ב' מסנהדרין ובריש כרתות ופרק ז' מסוטה.