המצווה הס"ב

האזהרה שהזהרנו על שבועת שוא.

והוא אמרו יתעלה: "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" (שמות כ, ז).

והוא שישבע על מחייב המציאות שהוא בהפך ממה שהוא באמת, או על דבר מן הנמנעות שהוא מצוי, או שישבע לבטל מצווה מן התורה.

וכן אם נשבע על דבר ידוע שאין עליו מחלוקת ולא ויכוח לשום אדם מן המלמדים, כגון שישבע בה' שכל הנשחט ימות - הרי גם זה נשא שם ה' לשוא.

ולשון המשנה: "איזו היא שבועת שוא?

נשבע לשנות את הידוע לאדם וגו' ".

והעובר על לאו זה במזיד - לוקה, ובשגגה - פטור, כשאר חייבי לאווין, כמו שביארנו.

ושם אמרו, כלומר בשבועות: "זו היא שבועת שוא שחייבין על זדונה מכות ועל שגגתה פטור".

ושם נתבארו דיני מצווה זו.

1. What is prohibition number 62?

2. How and where is this prohibition stated in the פסוק?

3. What are the first 3 examples the רמב"ם sights for a שבועת שוא?

4. What else ins included?

5. What is the example?

6. One who violates this prohibition what is the penalty for מזיד? What is the penalty for שוגג?

Answers:

1. The prohibition against swearing in vain.
2. In the עשרת הדברות שמות כ, ז לא תשא את שם ה' אלקיך לשוא
3. Swearing on something that it is not what it really is. 2 Swearing on something which is impossible to be that it is. 3. Swearing not to do a מצוה.  
4. Swearing to the obvious where there is no disagreement.
5. To swear that if you slaughter animal it will die.
6. במזיד you get מלקות and בשוגג you are פטור.