המצווה הס"ח
האזהרה שהוזהר כהן גדול מלהכנס למקדש בכל עת [משום] כבוד למקדש ויראה לפני השכינה.
והוא אמרו יתעלה: "ואל יבא בכל עת אל הקדש" (ויקרא טז, ב).
ויש בלאו זה חילוק גבולות, והוא: שכהן גדול הוזהר מלהכנס לקדש הקודשים אפילו ביום הכפורים אלא בזמן הידוע לעבודה. וכן כל כהן מוזהר מלהכנס להיכל בכל ימות השנה זולתי בזמן העבודה.
וקיצור עניין הלאו הוא: שכל כהן לא יכנס למקום שרשאי להכנס לשם אלא בשעת עבודה בין כהן גדול בפנים בין כהן הדיוט בחוץ. ואם עבר על לאו זה ונכנס שלא בשעת העבודה, אם נכנס לקדש הקודשים - הרי זה חייב מיתה; ואם נכנס להיכל - הרי זה חייב מלקות.
ולשון ספרא: "ואל יבא בכל עת" - זה יום הכפורים; "אל הקדש" - לרבות שאר כל ימות השנה; "מבית לפרכת" - להזהיר על כל הבית יכול על כל הבית במיתה - תלמוד לומר: "אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות". הא כיצד? אל פני הכפרת במיתה, ועל שאר כל הבית באזהרה".
ובגמרא מנחות אמרו בפירוש:"על ההיכל בארבעים".