המצווה הקל"ו
האזהרה שהזהר כהן טמא מלאכל תרומה.
והוא אמרו: "איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר" (ויקרא כב, ד).
ובגמרא מכות אמרו: "אזהרה לתרומה מנין?
מ'איש איש' וגו'.
איזהו דבר שהוא שווה בזרעו של אהרן?
הוי אומר - זו תרומה".
הכונה באמרם "שוה בזרעו של אהרן" - שיאכלנו הזרע כולו, זכרים ונקבות.
וכבר נכפל עוד הלאו בעניין זה באמרו: "ושמרו את משמרתי" (שם, ט).
והעובר על לאו זה - חייב מיתה בידי שמים.
ובפרק ט' מסנהדרין מנו מחייבי מיתה בידי שמים ובכללם כהן טמא שאכל תרומה טהורה, והביאו ראיתם ממה שנאמר: "ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא".